מין הוא לא מעניין. המיניות היא המעניינת.

כלבה יפה שלי, אני כ"כ מצטער....
מלאו כבר חודש ימים מאז הלכת לעולמך, מאז הלכת מעולמי. נסעתי לבקר אותך היום בקברך השקט והטרי. מה גדול היה החור שנפער בליבי כאשר ראיתי את קברך פרוץ ואת העפר אשר בו כיסיתיך לעולמי עד מפוזר ברדיוס של מטרים רבים מסביב לקבר.
מי הוא האדם האכזר אשר חילל את מנוחתך? לו רק הייתי יודע . . . או שמא היה זה בעל חיים רעב אשר ניסה לשרוד עוד יום בשדה הקרב, בטבע?
כמה התרציתי כאשר נוכחתי לדעת שהתעקשותי לקוברך בעומק של כמטר מתחת לפני האדמה הייתה מוצדקת. נרעד אני כאשר עולה בזכרוני טעמה המלוח של הזיעה אשר ניגרה מפניי ונטפה אל שפתות פי בעת שחפרתי את ביתך הנצחי, נחלש אני כאשר נזכר בחום האימים אשר שרר באותו יום בצהריים וניסה לפתות אותי להסתפק בקבר קטן שאינו עמוק. מאושר אני על שלא נכנעתי, על שהמשכתי, על שהתעקשתי שקברך יהיה ארמונך. היום נוכחתי לדעת כי בעזרת שכבת האדמה העבה שמגינה עלייך לא יכל לך הפורץ. הבור אשר חפר להשיגך לא היה עמוק דיו ואת נותרת ללא פגע.

אהובה שלי,
בידיים רועדות התחלתי לקבור בשנית את שאהבתי כל חיי, אותך.
כיסיתי את הבור בשאריות האדמה האחרונות שמסביב לקברך והנחתי תל אבנים כגלעד להנציחך.
הו, כלבה יפה שלי, חברה טובה שלי, יושב אני עתה לקברך ומבכה על ירח הימים שחלפו מאז מותך, מאז הזרקתי לגופך את הרעל הנורא על מנת להפסיק את סבלך, ובו בזמן את חייך היקרים מפז, חייך הטובים והתמימים. כיסופיי לחיוכייך האנושיים, למבטך השובה ולזנבך המתכשכש מעצמו לא מרפים ממני ואינם נותנים לי מנוח גם בשנתי.

הגעתי הנה היום בכדי להתאבל על מותך ומצאתיך בתוך קבר פרוץ ומחולל בעודך מוגנת ע"י כיסוי עפר דקיק בלבד. בוודאי היית נפחדת עד מאוד...
כפול הוא כאבי. כפול וגדול ועצום. מה רב הוא יגוני וכמה מר הוא.

כמילת פרידה וסיום הקינה אוסיף תפילה חרישית למענך על כי יגנו עלייך יושבי השמיים וישמרוך מכל רע. מי ייתן ואכן הגעת למקום אותו אני מייחל בעבורך, מי ייתן ואכן את מאושרת.