מין הוא לא מעניין. המיניות היא המעניינת.

אני שונא שקרים, ועוד יותר אני שונא שקרנים.

אנשים שנתפסים משקרים לי - שפלים הם בעיני.
אך אנשים שממשיכים לשקר גם לאחר שנתפסו בקלקלתם הם אנשים שרופים אצלי ללא אפשרות חנינה.

את, ששיקרת לי בעזות מצח,
את שהמשכת לשקר במצח נחושה גם לאחר שחשפתי את השקרים,
את שטענת שוב ושוב שדברי אמת יוצאים מפיך על אף שכבר הבנת שאני יודע הכל....
את כבר לא מעניינת אותי יותר, ולעולם כבר לא תענייני אותי עוד.

עד עכשיו, שעות רבות לאחר העימות בינינו איני מסוגל להירגע. אני פגוע ממך, גם מעצם השקרים וההסתרות, אך בעיקר בגלל שגם לכשחשפתי את שקרייך לא הייתה בך מעט ההגינות להרכין ראשך ולבקש סליחה.
כל מה שהיה בך זה שקרים. עוד ועוד ועוד שקרים...

נותרתי כעת עם שאלה אחת: אם בשקרים אלו נתפסת, היכן ומתי עוד שיקרת לי? והאם היו בכלל דברים מעולם בינינו??
אחרי שראיתי את כישרון השקר שלך נותרתי תוהה על קנקנו של הניסיון הרב שצברת בנושא - האם על חשבוני צברת אותו? בחיי שאם לא הייתי בטוח במיליון אחוז ואם לא הייתי בודק מראש את העניין מכל הכיוונים (לפני כן לא העזתי בכלל להאשים אותך, לא העליתי זאת על דעתי) , בחיי שעוד הייתי מאמין לך. קבלי זאת כמחמאה - את שקרנית ממש טובה!

פגעת בי, וזו לא המכה הראשונה שחטפתי ממך, אך זו בהחלט הקטלנית ביותר. המכה הזו קוטלת לחלוטין כל שארית קשר שעוד נשארה בינינו, או שהייתה יכולה להישאר לולא ההתעקשות המפגרת שלך לטעון ששקרייך אינם שקרים אלא דברי אמת.

בבסיסו של כל קשר בין שני אנשים קיימים האמון והכנות . יחד הם באים ויחד הם גם נעלמים.
נעלמה הכנות = נעלם האמון = נעלם הקשר.

אני איני מושלם, וכך גם את. לא מעט פעמים הבלגתי, שכחתי, ויתרתי או התעלמתי.
לא הפעם.
הפעם.... הפעם אני נעלם והקשר נגמר ללא אפשרות ערר, בצורה סופית ובלתי הפיכה.

נגמר.
ברור?


נגמר!