מתוך NRG מעריב.
הלינק לכתבה המלאה (שהיא אגב לא משהו חוץ מהקטע הענק הזה):
http://www.nrg.co.il/online/36/ART1/019/479.html
הו, הבשלות המינית. אין זאת, כי צחוק לעגני צחק לנו הטבע: בשלותנו המינית מתקדמת ביחס הפוך לאטרקטיביות הפיזית שלנו. בתחילת דרכנו המינית אנו בשיא פריחתנו הגופנית. חמוקיהן של הנערות ברודים וגמישים. מחילתן צרה וחביבה כשל איילות. דא עקא, אין עם מי לדבר, ועל מה. קח נערה בת שמונה עשרה, וגם אם תצליח להוביל אותה בכחש ודברי חלקות למיטה, היא סתם תשכב שם כמו קורת עץ נקובה. כל מעיניה במדבקות, לבבות וניירות מכתבים ורודים. רק בחסות העלטה תסכים להתפשט את בגדיה, כולה צחקוקי בושה וכחכוחי מבוכה. הרי כי כן, רושם גופן של נערות צעירות הוא כצ'קים, שהליבידו שלהן לא יכול לפרוע.
גם הנערים שבחבורה לא נמלטים מתעתועיו הציניים של הטבע. אך אם המסלול הנשי אל הבשלות המינית הוא הליכה איטית ורציפה לעבר קו הגבול, הרי המסלול הגברי משול לזינוק נחשוני קדימה, ואז דריכה ארוכה במקום, שלעיתים כלל אינה מסתיימת. הנער המתבגר עובר תוך פרק זמן קצרצר, ממצב של א-מיניות, לשגרת אוננות של שלושים פעמים ביום חול. כשהוא בשיא כושרו, הזכר הצעיר מסוגל, ואף רוצה, לקיים יחסי מין עשרות פעמים ביממה. דא עקא אורכה של כל פעם כזאת הוא פרק חד ספרתי של שניות. הרי כי כן, בנעורנו אנו בשיא כמותי ובשפל איכותי. וככל שנוקפות השנים אנו משלמים על בשלותנו במטבע הקשה של הופעתנו החיצונית.
לפני 18 שנים. 27 בדצמבר 2005 בשעה 14:42