הכל השתבש היום.
הכל.
משעה 5 לפנות בוקר ועד עכשיו
לא היה דבר שעבד כמו שצריך,
לא היה אדם שלא הרס בי משהו,
הכל. פשוט הכל.
האוטו שנגרר למוסך,
מוסד הלימודים שניגן לי על העצבים עם הזלזול שלו,
כאבי הבטן של עלמת החן,
הקשר המיוחד והארוך שנהרס
ריבים עם המשפחה,
עם החברים,
עם זרים...
*** כך רציתי לפרסם את הפוסט.
לא.
מי שמכיר אותי יודע שדווקא במצבים כאלו אני נוהג לסנן מבין שפתי "זה לא סוף העולם", ואז אני מתחיל לחפש את הטוב שיש. לפעמים הטוב משובץ בתוך הרע, לפעמים הוא נובע ממשהו רע, ולעיתים מוצאים פשוט את כל הטוב שנשאר, כמו הדוגמא המפורסמת: לפחות נשארה לי בריאותי.
עכשיו למצוא נקודות אור שהיו היום:
*למרות כל הקשיים שנערמו עלי היום לא נשברתי ולא רבתי עם עצמי.
*החברה הכי הכי טובה שלי התקשרה היום מחו"ל, שם היא גרה, ואמרה שהיא חוזרת לארץ בעוד מספר ימים.
*עלמת החן מפצירה בי לצאת ולשנות אווירה, יש מצב שהיא תצליח לשכנע אותי.
*קיבלתי תפקיד מנהל פורום בספוט.
*יצא לי לטייל היום לא מעט, גם בעיר גם מחוצה לה, גם ברכב גם ברגל.
*נקודת אור נוספת: מצאתי מספר נקודות אור היום.
עכשיו יותר טוב.
עכשיו היום הזה נראה לפתע כמו שכתבה רונית שחר באחד משיריה:
"זה רק טיפות של גשם, זה לא המבול...."
לפני 18 שנים. 3 בינואר 2006 בשעה 19:13