מין הוא לא מעניין. המיניות היא המעניינת.

שוב היא פה, לוחשת לי באוזן כמה שהיא התגעגעה וכמה שחסרתי לה. שנינו יודעים שהיא התנהגה כמו זונה, אבל לאף אחד מאיתנו זה לא בדיוק מפריע כרגע כששוב היא פה, קרובה אלי ולוחשת לי באוזן.
אני שותה את מילותיה בשקיקה, דואג להביט עמוק בעיניה ולנצל את מעט הזמן שלי איתה, עד ששוב היא תעלם לעוד כמה חודשים כי "רע לה".

עד היום זו הייתה תמיד אותה ההרגשה, משהו עמוק שמנסר מבפנים. הרגשה של חוסר אונים מוחלט תחת כל שק הרגשות הזה שמתפרץ כשאני נזכר בה. לו רק הייתה יודעת כמה שאני אוהב אותה, מאוהב בה עד תום.
ניסיתי לומר לה כבר יותר מפעם אחת אך תמיד חשבה שאני מתבדח איתה. אוי שאוטי בייבי, כמה שאני רציני במילותיי.....

היום היה שונה. פחות מתח באוויר, פחות משיכה. באיזשהו אופן היה גם קשה יותר לתקשר. האם הפעם נעלמת לזמן רב מידי? האם גם אני כבר התייאשתי?
או אולי ההסבר טעון בעובדה שהשתנית בחודשים האחרונים ואת כבר לא משחקת בי את אותם המשחקים בהם הצלחת להפיל אותי לרגלייך בכל פעם מחדש..?

הלוואי שלא תעלמי מייד, הייתי רוצה להבין מה קרה היום ולראות אם אכן חל שינוי או שההסבר טעון בפגישה חד פעמית שאינה מוצלחת.