לפני 9 שנים. 12 באוקטובר 2015 בשעה 19:26
היא איתו עכשיו, שני רחובות מכאן.
מלונית קטנה, אור נרות מרצד, גוף לגוף...
שני רחובות מכאן, היא איתו עכשיו. מלונית קטנה והתשלום לפי שעות.
אני בבית מפרגן לה, מחכה שתחזור אלי, שתחזור הבייתה.
כשיצאה התרגשה כמו נערה בדייט ראשון. הופתעתי לגלות אצלי שלווה.
שמח בשבילה, בלי קנאה, כאילו יצאה עם חברות.
ציפיתי ליותר תחושה. לקנאה, להמתנה קצרת רוח.
כלום. אני בטוח בנו. אנחנו מספיק יציבים.
שתהנה. שתחיה בפול גז כי אין הזדמנות שניה.
מנצל את הזמן לסדר את הבית, לתת לה תחושת משפחה כשתחזור.
כמעט מטריד השקט הנפשי בו שחררתי אותה לזרועותיו.
אבל אני יודע שהיא תחזור אלי אחרי שיזדיינו פעם, או פעמיים, או שלוש...
אחרי הכל - היא רק שני רחובות מכאן :)