|
|
|
"חצי-חצי בהוצאות", אמרת.
צחקתי לך בפנים. אתה ממש ליצן.
"כן, זה יפתור את כל הבעיות", ענית.
התעלפתי עליך.
מטומטם שכמותך. כסף זו הבעיה הכי קטנה בינינו.
שלחתי אותך למקום שממנו באת.
שששש...
ארצה, כלב טוב 🤑
אחחחחח...
תודה😍
פסיכיאטר או צלם.
חייבת לפשוט אותי מעצמי.
איזה יום מגעיל.
שמישהו יכבה את השמש, בבקשה.
שלקחו לי את החופש.
כמו בומרנג.
מתי תישבר?
אין לי פייסבוק, גם לא אינסטגרם.
אין לי גישה לתמונות חייהם של אחרים, כדי שאוכל לחיות את שלי בלי השוואות, בלי תחרויות.
אין לי מושג קלוש מה קורה ברשתות החברתיות, קצת תלושה מהמציאות.
בורחת מכל זה לא כי אני מיושנת או זקנה :(
בורחת כי אלו חיי ואני צריכה לנתב אותם לפי מה שאני יכולה ורוצה, לא לפי מה שמכתיבים האחרים היוצרים אשליה של שלמות ועונג צרוף.
ברחתי והגעתי לכאן. אבל אבוי... גם כאן אני מרגישה כצופה מהצד.. כולם יוצאים, כולם מזיינים, כולם מאוהבים, כולם עשו סשן אתמול בלילה/היום בבוקר, כל אחד וכל אחת גמר/ה בצורה כזו או אחרת.
ואני???? מרגישה כאילו אני ישנה בעמידה. גם ההצעות המפתות, לכאורה, של גברברי הכלוב לא מצליחים להעיר אותי.
מה בן אדם צריך לעשות כדי להרגיש חי??
אני מודה!!!! אני כלוביסטית מזוייפת....בושה.
מי מרים את הכפפה וגורר אותי מהשיער לדנג'ן?
רק אחד, שמבין ויודע.
להגיד תודה?
בים.
יש מלא פוטנציאליים...כל מי שעובר, מקבל מבט בוחן.
בים.
אנשים לא עובדים?
הלוואי והייתי יכולה כל יום, פה, בים.
מרגיע ושקט.
לא כמו אצלי בראש.
ואז הפסקתי
לא יודעת, לא בא לי בטוב.
