לפני 6 שנים. 1 באפריל 2018 בשעה 21:09
אין לי פייסבוק, גם לא אינסטגרם.
אין לי גישה לתמונות חייהם של אחרים, כדי שאוכל לחיות את שלי בלי השוואות, בלי תחרויות.
אין לי מושג קלוש מה קורה ברשתות החברתיות, קצת תלושה מהמציאות.
בורחת מכל זה לא כי אני מיושנת או זקנה :(
בורחת כי אלו חיי ואני צריכה לנתב אותם לפי מה שאני יכולה ורוצה, לא לפי מה שמכתיבים האחרים היוצרים אשליה של שלמות ועונג צרוף.
ברחתי והגעתי לכאן. אבל אבוי... גם כאן אני מרגישה כצופה מהצד.. כולם יוצאים, כולם מזיינים, כולם מאוהבים, כולם עשו סשן אתמול בלילה/היום בבוקר, כל אחד וכל אחת גמר/ה בצורה כזו או אחרת.
ואני???? מרגישה כאילו אני ישנה בעמידה. גם ההצעות המפתות, לכאורה, של גברברי הכלוב לא מצליחים להעיר אותי.
מה בן אדם צריך לעשות כדי להרגיש חי??
