כשהוא קושר אותי על הווים אצלו בסלון, שוט בכל יד, מצליף בי, מחליף לחגורת העור עם הניטים שאני כל כך שונאת כי היא כואבת מוות אבל קצת אוהבת כי היא היחידה שמשאירה עלי סימנים רציניים, אני לא חושבת על הרבה דברים.
הדבר העיקרי שמעסיק אותי, זה לכמה נשים לפניי הוא כבר עשה את זה. כמה נשים לפניי חוו את מגע ידיו, רפרוף שפתיו על גופן, הזין הענק שלו שחודר לתוכן. אני יודעת שהרבה, אבל כמה?
אני גם חושבת, בפרצי קנאה מטורפים שמתבטאים רק ביני לביני, כמה נשים הסכימו לו להכאיב להן .להשאיר עליהן סימנים. ואז באותו הרגע, כשאני מבינה שאני לא מחדשת לו כלום, שאני ממש לא מיוחדת, אני נושמת עמוק ומבקשת עוד, בקול מתיילד כזה, שאני יודעת שיוציא אותו מדעתו כדי שהוא יתפרע עלי ויאבד קצת שליטה ויצליף בי טיפה יותר ממה שאני יכולה שאז ישארו עלי הסימנים לכמה ימים ואני אחשוב שאני קצת יותר מיוחדת מכל אחת אחרת ואוהב אותו עוד קצת, רק בגלל זה.