לפני 7 שנים. 16 באוקטובר 2017 בשעה 16:07
יודעת? הייתי בחדר חשוך, לא התאפקתי ופתחתי את הדלת. רוח פרצים נכנסה, ממש סופה... כמו שהזהרת אותי ולא הקשבתי. מנסה לסגור בחזרה. לא מצליחה. יוצאת דרכה, פתאום עוד דלת קטנה. אני עדיין לא מקשיבה לך, יפה שלי, ופותחת גם אותה.. אוצר נמצא...אור. שלווה. אך בפינה, עוד דלת.. ממש פאקינג בבושקה... ואני? סקרנית מוות - פותחת. כן.. מה לעשות? אני לא לומדת מטעויות...שם רק כאב, דמעות...
ואז..בפינה קטנה חשוכה, עוד דלת. הזיה.. פותחת.
את. על כיסא מלכה.
את רואה, יפה שלי.. אם הייתי מקשיבה לך, הייתי נשארת שם. בחושך...לא מגיעה עד אליך.