לפני 7 שנים. 9 בנובמבר 2017 בשעה 11:56
מאז שהעזבתי א ת החצי, הבית כאילו מתאבל עליו ומתפרק.
וככה זה:
תבוא לפתוח סתימה בשירותים
תבוא לסדר את הדוד
תבוא לאטום את הגג ולצבוע את הרטיבות בחדר...
וכל "תבוא" כזה, לוקח פיסה מנשמתי ועולה לי בקפה, בכי וסקס...(לאו דווקא בסדר הזה)..
אז היום, כשמכונת הכביסה לא סחטה, אמרתי שאין מצב לעוד "תבוא" אחד. זהו! גמילה!!
מצאתי את עצמי, יורדת על הברכיים, פותחת את המסנן ושוחה ב- 2ס"מ גובה מים במרפסת.
אבל הוצאתי אבנים, ושיערות וגומיה וגם שני שקלים... שטפתי וסידרתי (סבבה שסופ"ש) והמכונה עובדת כמו שצריך.
אז בלי "תבוא" ובלי טובות.
