לפני 6 שנים. 14 בדצמבר 2017 בשעה 17:56
יש מלא. מלא הצעות.
יש מבחר.. אוף, כמה שזה קל..
זה קל לבחור אחד, לתת לו ולקחת ממנו. לצאת ריקה, חלולה.
אני לא יודעת מה אני רוצה.
והרוב סבבה כאלו, נחמדים. חותרים לשורה התחתונה... מיטה. אבל הדרך, לרוב, נחמדה.
אבל אני חלולה, בוערת, שקטה.
לאיודעת מה אני רוצה.
יש מלא. יש מבחר. להושיט את היד ולקחת.
אז למה, למה אני בוחרת בלבד?
בשקט. בחושך.
ומאפשרת לו לחדור לי מבעד להגנות שבניתי בבכי, בלילות בלי שינה. לבד!
בוא. רק תבוא.
