לפני 15 שנים. 16 במאי 2009 בשעה 17:57
לפעמים יש איזה אירוע בחיים / מצב רוח / מפגש / סתם בוסט של סוכר , שמרגישים ככרטיס יציאה מהחיים של עצמך. את עולה לשמיים בדילוגים ואף מוכנה להשאיר את כל המזוודות מאחור. ובפנים תמיד יש את החרדונת הקטנה הזאת , האם הכרטיס הוא רק הלוך או גם ושוב. ואת לא יודעת ממה את מפחדת יותר , מכל הלא נודע של השמיים או מלא לחזור חזרה למקום החמים , המוכר והבטוח - החיים של עצמך.
לעלות הלוך זה בכלל לא שאלה עבורך , וזה כבר אחלה של התבגרות. גם אם עניין ה"ושוב" או לא "ושוב" לא תמיד תלוי בך.
אבל מה שבאמת מעורר את הבחילה זה הכרכור הזה בפנים האם זה היה או שזה היה חזיון תעתועים.
