שנה שעברה בדיוק באותו יום, הייתי גרושה טרייה. הגרוש בילה עם החברה ואני נשארתי עם הילדים. קצת הייתי עצובה, הגענו לעיר וכל מה שחשבתי עליו זה האקס המיתולוגי, לא הגרוש, החבר הראשון הזה, שריסק לי את הלב, וגם לימד אותי מהי אהבה.
באותו יום ראיתי אותו עם אשתו והילדים דפק לי הלב, כמעט נבלעתי לאדמה. הוא הלך לקנות פופקורן והייתה לי הזדמנות לגשת אליו, אך הסתכלתי על עצמי כל כך שמנה, ומה אני אגיד לו. קפאתי במקומי ורק הסתכלתי עליו מרחוק עד שהלך והתרחק ונעלם. האקס הזה ישב לי בראש שנים רבות, הפך לאיש המושלם בחיי ולאכזבה הגדולה בחיי.
יום העצמאות 2018, הילדים מבלים עם הגרוש, ואני לבד.
היום אני לא מרגישה טוב, קצת חולה. האקס המיתולוגי כבר לא בראש שלי, היה לי מזל שהכרתי אדם שמחק לי אותו, כי אותו אדם, היה הרבה יותר מהאקס. וזאת העצמאות שלי השנה מהרגש הנוראי הזה והחרטה שליוותה אותי כל השנים.
האדם הזה שמחק את האקס יקר לי מפז. עכשיו הוא ילווה אותי שנים. אבל זה כבר סיפור אחר, עליו נלחמתי, על האקס לא נלחמתי.
אני חוגגת איתו במחשבות שלי, אני אוהבת את העולם הפנימי שלי לא פחות מהחיצוני.
חוגגת עם עצמי במיטה שלי עם המחשבות שלי והרגש שלי. וזה שלי.
יום עצמאות שמח לך.