בא לי חופשה בבית מלון, כזה עם מלא פעילויות לילדים, שאני רק אצטרך מידי פעם לבדוק שהכל בסדר, בא לי בית מלון עם מזגן קפוא, ואוכל מוכן, ושיהיה לי זמן לשקוע במחשבות, בחלומות שלי, לכן אני כאן בכלוב, זה מקום של מחשבות של חלומות, שאייך שאתה נראה ומתנהג זה מקובל ובסדר. המציאות היום יומית זה לא העולם האידאלי שלי, ההתייחסות של אנשים, כל כך לפעמים מעצבנת ומנוכרת. אין אהבת אדם אמיתית. לפחות אצל הרוב, משהו השתבש באנושות, הכל זה רשימת אינטרסים, מעמדות שיכות. למה אין אהבת אדם אמיתית, אהבה ללא רצון לקבל תמורה, וטוב נצחי. חשבתי שרק אני ככה. נפגשתי עם אמא של ילדה מהגן, והיא דוקטור אישה חכמה מרצה בכירה, והיא דיברה בדיוק אותו דבר, למה זה לא מספיק לאהוב, זה כל כך נדיר אהבת אמת, למה אנשים לא מוקירים את הרגש הזה. אני נחה קצת לפני שאני מתחילה לבשל. אני יודעת שיש סוף למסע הזה בעולם, אני יודעת שאני עליתי על כל מה שבאמת חשוב.
לפני 6 שנים. 22 ביוני 2018 בשעה 10:24