אני מרגישה לאחרונה שעברתי הרבה. אני מרגישה עכשיו שהילדים כבר גדלו קצת וכבר אין לי את הסטרסט הזה של ילדים קטנים, תחושת הקלה.
האוכל היה לי ב 10 שנים האחרונות כולל השנה האחרונה הנחמה היחידה שלי. כי חוץ מלתת מעצמי כל היום, לא קבלתי כלום. האוכל שירת את המטרה הזו בעיקר שהוא זמין וטעים.
עברתי תקופה לא פשוטה מבחינה ריגשית אך יצאתי גם מחוזקת . האנשים שהיו מסביבי כבר לא יכולים לשבור אותי.
אני והאוכל כבר לא כאלה חברים. אני מוצאת את עצמי אוכלת מעט ולא כי אני ממש בדיאטה. זה אומר שאני חזקה היום.
האמונה שלי בדברים שאני רוצה היא חזקה אפילו ממני מההגיון שלי ממה שאנשים אחרים חושבים.
כל השבוע הייתי בבית לבד, קצת יצאתי וראיתי חברה ואת אחותי ואת המשפחה, אבל ברוב הזמן הייתי בבית לבד. שזה דבר משכר מאוד הלבד הזה מוציא ממך את כל האני הפנימי שלך. ונותן לך להבין שאתה או את שווים והאושר לא תלוי בבן אדם או באוכל ובשום דבר אחר. רק בעצמך בלי שום גורמים נלווים. יש אנשים שיוצאים להתבודד ואני זכיתי לזה ככה בלי להתאמץ.
אז מחכה לי דרך יפה.
אני יודעת שאני טובה
שאני מלאה באהבה ובחמלה
שמי שיהיה מולי צריך כלי גדול כדי לקבל את כל הטוב הזה.
היו לי נקיפות מצפון אפילו אייך אני מרגישה טוב בתוך השעמום הזה.
מאחלת לי שאני ארזה השנה, וכל קילו יסמל עוד כאב שכבר לא קיים.
