לפני 18 שנים. יום שני, 10 בנובמבר 2008 בשעה 20:02
נכנעתי לצחוק שלך בקליק המטורף שהיה לנו. עלית על הגבעה כמו גנרל דגול ישר לפריים שלי,
הסתכלתי ופתאם הר יפה ניצב מולי ממש לידי ומתחיל לדבר איתי.
כמה אומץ..פששש... הר!
אתה יודע כמה זמן שלא הרגשתי כך?
שלא חשתי מוצחקת עד דמעות. מוחמאת באמיתי. אפילו האזנתי למחמאות שלך.
הסתכלת אלי בעיניים כי אתה ענק! בלי גרם פוזה. ראיתי באישונים שלך שהרגת את האגו שלך מזמן
ועל זה לבדו מגיע לך שיר, אני מוכנה להיות אני שיר, בשבילך. לרגע קטן מלא חיים ולבאים אחריו.
קח:
נתראה שוב ביום חמישי הר אדם! הר יפה!
😄
ואחרי... נתכנס לתוך זה:
ולא, לא נעשה מין. לא. נסתכל. נסתכל טוב טוב 😄 נזדיין בנשמה כמו בני אדם.
הר אדם מתוק כל כך.