לפני 12 שנים. 18 בנובמבר 2011 בשעה 18:08
שקט, קצת שקט חורפי, מתכרבלת בעצמי. במקום הכי חם שפגשתי, אותי.
אולי אפגוש "שם", גם את הבחור שלי. שיש לו מדורה כזו פרטית משל עצמו, כזו שהוא דאג לטפח לבד כל השנים. גם כשהוא היה בגפו ולא היה לו איש מלבדו, כמוני. התמיד להדליק את האש שלו. שלא תכבה.
אני כבר רואה את הגיצים והאש המאכלת בעצים. הריח, הריח של האש ושנינו מביטים מחייכים במבט כתום סגול אחד על השניה ומבינים רק מה ששניים יכולים להבין ביחד.
אז למה לדאוג?
😄
http://www.youtube.com/watch?v=im2SoltmZEc&feature=related