לכבוד יומולדתי, ככה בלחרוג מהרגלי בחשיפה יתירה אני מקדישה לך, לך לכם.. אהוביי, חבריי, מכריי אפילו מעריציי (אפולוגטית?!) תובנה אחת חשובה שעל דעתי מקפלת חיים שלימים.
אז תחשבו שהגעתם ליומולדתי וקבלתם שקית יומולדת וזו ההפתעה שבפנים:
אהבה.
אני איך להגיד.., - יודעת דבר וחצי על החיים וכמי שחוותה אותם כמניג'רית של הקשת בענן...אני מכירה הרבה צבעים, איכויות ומצבים מנטליים..על דרך כל החושים ודרך אין ספור אינספירציות.
נכוויתי,חגגתי (אוהו ביג טיים) שרפתי חיים לבבות, התבגרתי ושוב חזרתי לרחם, הסנפתי את החיים מהתחת, הסניפו אותי מהתחת, מהפטמות, מהירכיים, מהבנוכו של המיינד לגמתי 24 שנים של ויסקים משובחים, זיינתי שופטים על הדסק, הפכתי פסיכולוגים על הספה, קבלתי גם אותה את אותה סכין חדה!
ודווקא כשהחלטתי לחבק..ולא השארתי מילימטר ננעצתי בכל כולה.
מכל טיוליי בעולם בין תחביביי לשבת זרה על באר, להזמין את השולחן העגול הגדול במסעדה.
להתעטף בכפפות ובמטפחת לשדר את אותה גאווה,
להחצין את אותו fuss בענווה,
לשרבב לתוך שיח סופרים את הציונות בעיר זרה.
כן, כסף קונה הברה נוחיות ובעיקר זוקף את חוט השידרה,
אבל אחרי כל המסע בעיקר אם הוא אנטומי מנטלי
ולא רק טיפוגרפי גיאוגרפי,
את מבינה.
אין כמו אהבה,
שהיא מבעד לסאטן
וחוטיני מזמין ונותן,
מבעד לכל ערגה זמנית ותשוקה
לזיין את הכוכב של ההצגה,
את אישה,
עברת דבר מה.. (וחצי)
את מבינה..
שזו לא המכונית שלו,
והעניבה,
זה האומץ שלו לחוש אותך אישה.
זו לא אותה הדרת כבוד שחולקים לו החברים,
זה האומץ של גבר להיסחף לאהבה לעננים.
ולמקם אותך אצלו ראשונה בין כוכבים!
האומץ, מילה קצת נדושה אבל מקפלת בתוכה ים של הערצה.
אותנו הבנות חינכו להאמין שהגבר הוא חזק, מהיר בריצה..
צייד קל רגלים ומטפס להר בדקותיים..
היום,
כל מה שאני מאחלת לעצמי ולכל אישה..
זה למצוא את שלה, את הגבר שירים אותה בדרך לפיסגה.
שיידע לרדת ממנה כשאני בידו חבוקה.
ולהישאר שם..מנצח את החיים, רואה את מה שחשוב ומתעלם מהתפלים.
יומולדת שמח לי.
גם לכן נשים יקרות. ואל תתאמצו מדי להיות אישה...
ואיך תדעי שהוא אוהב אותך? - לידו תרגישי הכי יפה!
(זה נכון גם לגברים- לידה תרגיש הכי יפה!)
אוהבת גודי.
לפני 18 שנים. 14 באפריל 2006 בשעה 23:01
