צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אה ודה

לפני 4 שנים. 29 בינואר 2020 בשעה 5:56

הרגע התעוררתי, עדיין במיטה, חושבת ותוהה למה היא ריקה. 

יש ימים שבא לי להתעורר ליד מישהו קרוב ויש ימים שבא לי להתעורר באלכסון. 

היום לא בא לי לבד.

נזכרתי בקשר שהיה לי בעבר ועלו זכרונות טובים. ממש יכולתי לחזור אחורה ולהרגיש את ההרגשה כשהיינו יחד.

אני מתגעגעת לתחושה הזו, לבטחון הזה. 

חיבור בין אנשים לא מוצאים כל יום, וכשחווים את זה, לא מעריכים מספיק.

אני לא מדברת על סתם חיבור, אני מדברת על חיבור כזה נדיר שאת יודעת שאין הרבה כמו זה. 

אין ספק שהצבת רף גבוה שאני לא יודעת אם מישהו בכלל יוכל לעמוד בו.

מעניין אם אמצא עוד מישהו שיתחבר לי כמו כפפה ליד..בנתיים בלי הכפפה אפתח את הבוקר עם קצת משחק באצבעות. 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י