שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עונג שבת

מתבשם לריח התאווה שנובע מגופך הערום כמעיין מים זכים לצמא במדבר
הרוח מגבירה את ריח התאווה היוצא מאזור קדמון ומופלא
לפני 5 שנים. 5 בפברואר 2019 בשעה 15:47

נשימות דרוכות לקראת רגע המפגש הראשוני .....  זיעה דקה מצטברת במורד עמוד השידרה , אותו איבר טורדני ממשיך  לעמוד זקוף  למרות חשש קל כי  יפול כעלה נידף

 

מבט ראשוני השפלת ראש  חטופה....

 

 

לפני 5 שנים. 4 בפברואר 2019 בשעה 21:10

השליטה הנובעת  מקולה היא ממכרת  , אין לה צורך  במילים ירודות ושאר ירקות  הרעד העובר בגווי לציפיה לשמוע את קולה .

 

הציפיה העמוקה לראותה  ולשמשה  הידיעה  הכמעט ודאית  שניתן יהיה לצלול או לעלות לגבהים חדשים יוצקת עוז באברו הזקוף  חשש קל ממלא אותו לגבי הבאות אך  הציפיה הדרוכה להיות  מוכן לקריאתה ללא ידיעה ברורה להיכן  המסע יוליך אותנו

 

אני מוכן לפסוע אחריך ....