עושה דברה

מוקדם יותר היום, אצלנו בבית. וינונה יושבת מול המחשב עם חברה. אני יוצא לעבודה. שם צעיף, מסתדר וניגש לדלת. 

אני: ביי, תהנו

וינונה: ביי

חברה של וינונה: אוי, אתה לא צריך צעיף

אני: קר

חברב של וינונה: לא קר, להפך. תראה, אני עם כפכפים

אני בלב: ראיתי מרגע שנכנסת הביתה

וינונה בלב: חחח איזה אפס

אני בקול: ואללה, אבל יש מזגן במקום שאני הולך אליו. ביי

ונמלטתי לפני שזה יסתבך. 

הפטיש הזה תמיד הצחיק אותה והיה לה מוזר, אבל לפחות היא הצליחה לראות את היתרונות שבו מבחינתה. 

אבל בזמן האחרון משהו השתנה למרבה השמחה. וינונה השתכנעה שיש לה את כפות הרגליים המושלמות בתבל, והיא בהחלט מנצלת את זה. 

המרוויחים הגדולים הם כל האנשים פה שקיבלו את הזכות לראות את כפות הרגליים שמטמטמות אותי כבר כמה שנים וגורמות לי לרצות להיות שלה ולא משנה כמה רעה היא אלי. 

תהנו. 

היא: יצאה לקבל מסז׳

אני: עובד ואחר כך אעשה כלים

לפני 8 שנים ראיתי תמונה שלה בפייסבוק, יושבת בחצר של מישהו ומניחה רגליים על הדום (אמיתי!). כפות הרגליים שלה היו הכי מטריפות שראיתי בחיי והרגשתי שאני מתחשמל, שמעתי את הקליק בראש. סוג של התגלות. 

עברו 4 שנים עד שכתבתי לה. בפייסבוק. המשפט השני היה: ״אני רוצה להיות העבד הנרצע שלך, כבר כמה שנים״. היא הוקרפה למוות כמובן, הגיוני תכלס.   

עברו כמעט עוד 4 שנים. אנחנו כאן היום. לאקי מי. 

היא נשכבה על המיטה חצי ערומה ומשכה אותי אליה, הזין שלי מתפוצץ במכנסיים עוד רגע ומנסה להרגיש אותה. וינונה תפסה אותו חזק באצבעות שלה, לוחצת ונועצת, ואמרה: ״אני רוצה מישהו שיילך אחרי בעיניים עצומות, שלעולם לא יפקפק בי, שלעולם יעשה מה שטוב לי ומה שאני רוצה. בגלל זה בחרתי בך״. 

האצבעות שחררו את הזין הנפוח והכואב. ״עכשיו תעיף את הזין העלוב שלך ממני ותעוף לי מהעיניים״. נשארה במיטה החמה והנוחה לפלרטט דרך הטלפון עם גברים ונשים והעיפה אותי שוב לסלון הקר. 

אני אוהב אותך וינונה. 

״צא מהחדר שלי, בבוקר נעשה סקס״. 

יצאתי, ישנתי על הספה, התעוררתי כשהיא מעלי. אפילו לא גמרתי, רק היא. בוקר מושלם. 

ליקקתי את הישבן המלכותי של וינונה בזמן שהיא חיפשה מאהבות בטינדר, אחר כך היא ישבה לי על הפנים ובסוף אפילו שכבנו (אני שכבתי, היא הייתה מעלי ודהרה בכוח) ונראה שהיא מרוצה. מאוד.

ואני על גג העולם, זה בטוח. 

יש סיכוי שהלילה וינונה תרשה לי לסגוד לכוס המטריף והאלוהי שלה. אעדכן. 

לפעמים כשווינונה ישנה אני מתגנב לחדר שלה בשקט ומביט בכף הרגל הלבנה והיפה והחלקה והמקומרת והמושלמת שלה שמציצה מהפוך, ושומע את כף הרגל המטריפה והבלתי מושגת שלה לועגת לי ויודע שאם וינונה הייתה יודעת, היא הייתה מוקרפת בטירוף ובזה לי עוד קצת. כמו שצריך, כנראה.

וינונה מזמינה לנו מלון לחופשה שווה ושואלת מדי פעם את דעתי על יעד כזה או אחר. אני מגיב ב״החלטה שלך״ ומדמיין אותה אומרת לעצמה בראש ״Duh״.