23:30, וינונה חזרה מדרינק עם ידיד שלה.
"בוא למיטה". ביקשתי לסיים איזה עניין של עבודה לפני שאבוא, והיא הסכימה. כשבאתי היא הייתה בעיצומו של פלירטוט עם נשלט פוטנציאלי. אחד ש"נראה שאת הזין שלו אפשר גם להרגיש", לדבריה. היא שלחה אותי להביא קונדום ואז לעלות על המיטה שלה, לצידה. נישקתי מעט את כפות הרגליים המטריפות שלה, והיא ביקשה עיסוי בגב. "גם בזה אתה גרוע, אלוהים", היא אמרה, וביקשה שאחדור אליה כשהיא שוכבת על הבטן. צייתתי.
"אני לא מרגישה, איזה עלוב זה, באמת", היא רשפה. "הזין שלך לא עומד. ואם הוא כן עומד אז הוא לא מספיק לי. נמאס, צא ממני".
יצאתי, הלב שלי הלם בפראות בחזה. המילים שלה היו קשות והסיטואציה לא פשוטה: היא רוצה גמירה, ואני לא מספיק.
"תלקק", היא פקדה ואני התחלתי לענג את הווגינה שלה.
"אצבעות".
החדרתי.
"סוף סוף אני מרגישה משהו, אלוהים, סוף סוף".
אני לא יודע כמה גמירות היו שם. איבדתי ספירה ב-5. אחר כך ליקקתי אותה שוב. גמרה שוב. זה לקח לא מעט זמן, אבל הפחד מכך שהיא חושבת ברצינות על להחליף אותי באחר הניע אותי ללקק הכי טוב שאפשר.
"תיכנס אלי", הורתה לי ומיד מילאתי את הפקודה.
"אפס, זין עלוב וקטן, ועוד יותר עלוב שלשמוע את האמת עושה לך לגמור".
הנשימות ההיסטריות שלי הספיקו לה כדי להבין מה הייתי מבקש לו לא הייתי במצב פאתטי כל כך.
"כן, נו, קדימה".
גמרתי בתוכה ביבבה איומה. היא נקרעה מצחוק.
"איזה אפס, אתה גומר הכי מצחיק בעולם. עכשיו לך תכתוב על זה בבלוג".
הנהנתי.
"ותכתוב גם על כמה שאתה מפחד ומקנא מזה שאני גם עם אחרים".
כן, אני מפחד ומקנא. זה שורט אותי ומקמט אותי. אבל מרגע לרגע אני מבין שאני לא מספיק, שאני לא מספק, שזה לא זה. ומגיע לה הכל.
