היתה רק משהי אחת, נכון להיום, שאהבתי.
אהבתי אותה, אפילו שרק הכרנו זמן קצר.
הכרנו שנינו ביפן. במקרה היא היתה טרנסית ומה שאמרתי לגבי זה היה "I don't give 2 shit".
כאילו, למה שיהיה לי איכפת, you like someone, then you like someone.
עקב שהיא היתה לפני ניתוח, הינו מוגבלים במה שינו יכולים לעשות...
צריך חומר סיכה וקונדום. חומר סיכה מובן, וקונדום זה בדגש על יותר מידי המחלות יכולות להיות. Better safe then sorry
אז בסוף היא עזבה אותי, בצורה נעימה יחסית. אמרה שהיא רוצה נהיה פנים מול פנים יותר כדי שהיחסים ימשיכו מרחוק.
אז מה אני מנסה לכתוב?
אני רוצה למצוא משהי שאני יוכל לאהוב. שאני אוכל לאהוב בבכל מקום.
ארגיש שמשהי אוהבת אותי.
למרות כל זה, אני בודד. החיים קשים, במיוחד שאתה לא יודע איך לתקשר עם אנשים מחוץ לנושאים גדולים.
היסטורייה שאני יכול לדבר שעות והקשיב לאנשים, בפילוסופייה יש דברים מעניינים וגם לא. פיזיקה זה תמיד כיף לשמוע דברים הזויים ולא אינטואיטיבים, ולא חסר בכלל. מתמטיקה יש את היופי שלא קיימים בה חורים בכלל, מה שנכון ישאר נכון לעד.
עם כל הנושאים הללו, אני עדיין לא יכול נהל small talk בסיסי. החיים קשים וישארו כך...
השאלה עכשיו מה אלי לעשות...