Love of my life

אתה חודר אליי... עמוק. עוד הרבה לפני הניק החדש שלך. 

ולא רק פיזית. במובן הזה אתה חודר אליי כבר שנים. הגוף שלי שלך כבר שנים ואתה עושה בו קסמים כמעט מהרגע הראשון שנפגשנו. וחודר הרבה יותר לאחרונה (יש דבר כזה יותר מידי?) ולמקומות חדשים. גם למקומות שכבר חדרת בעבר אבל הרבה יותר עמוק. עד כדי חנק... 

אז לא רק פיזית. אתה חודר אליי ללב ולנשמה. יש לך שם מקום של כבוד. מקום שהוא רק שלך ושאותו אני מטפחת בתשומת לב כדי שתמיד ירגיש לך נוח ונעים. ואתה תופס שם יותר ויותר מקום. 

גם כשאתה לא חודר, הנוכחות היום יומית שלך בחיי היא הכוח שלי. הגב שלי. הגיבוי שלי והגאווה שלי. 

אז התלבטת בין כמה ניקים פוטנציאליים ובעיני זה הכי מתאים כדי לתאר אותך.

כי אם יש מישהו כאן ש

Runs deep into the soul of silence water

ITS YOU  

 https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=709535&blog_id=104555

אז היה תכנון לצאת לדאנג׳ן וכבר סגרנו עם הבייביסיטר ואפילו בחרתי מה ללבוש 

אבל סערה וזה... אז נשארת בפוך

אני מרגישה אותה מגיעה, כבר מתכוננת נפשית לשיא שיטלטל לי את הגוף... אתה נוגע בי, לוחש לי, עוזר לי לגמור

ואז

נגמרות הסוללות🤬🤬🤬🤬

כשתהיתי יחד איתו איך יכול להיות שתחושת האופוריה מהמשחקים שלנו עם עוד זוגות, ואפילו עם זוג מיוחד מאוד, נעלמה, הוא שלח לי את זה...

אז החלטתי להרגיע עם העוגות שוקולד

לחזור להתנדב

ולארגן לנו דייט למחר כי אני משקיעה באנשים שאני אוהבת...

כותרת אדיוטית

אני הרי יודעת כמה אתה כן אוהב. יודעת שאתה מאוהב בי, מעריץ אותי, נמשך אליי, גאה בי. יודעת. ובכל זאת יש את הרגע הזה שבו אני כולי חרמנית, אחרי שקראתי יום שלם בכלוב ופינטזתי איך נעשה אהבה בדסמית חזקה וכואבת, ולך לא בא. לא בא לך עכשיו. אתה לא חרמן. 

אז למרות שאני יודעת, אני נעלבת. ממש נעלבת כמו ילדה קטנה. אתה מרגיש אותי ומנסה לחבק ולהרגיע אבל אני כבר בלתי ניתנת לניחום, להרגעה. ועכשיו אני גם כבר לא רוצה ממך כלום. נעלבת כמו ילדה קטנה ומפונקת שקיבלה דחייה. 

למרות שאני יודעת אני לא מצליחה להרגיע את עצמי, את העצבים האידיוטיים האלו שמתפשטים לי בגוף. ורק אתה יודע מה נדרש ברגע הזה. יותר ממה שאני מבינה, כדי שנלך לישון מאוהבים ומחובקים שוב. 

אז אתה מרטיב לי את השפתיים ודוחף לי אצבעות לפה ויודע שגם אם אני כועסת אני לא יכולה להתנגד מלמצוץ אצבע אצבע. עד הסטירה. שמטלטלת אותי ומפקסת אותי בו זמנית. מעלימה ברגע את כל הכעס ומשאירה רק צורך, צורך שתיגע בי. 

אתה מפסק לי את הרגליים ובמשך דקות ארוכות רק סוטר לי, בפנים, בשדיים... ואז בודק כמה אני מרטיבה את הסדין מתחתיי. אני רטובה כולי אבל הסדין עדיין לא אז אתה ממשיך.מפליק לי עד שאני מתחננת שתיכנס אליי כבר. 

מתה על התחושה הזו שאתה דופק אותי במסיונרית והביצים שלך נוגעות לי בתחת. אתה יודע את זה ונצמד. 

כל הבילד אפ הזה כל כך מחרמן שכשאני עולה עליך בסופו של דבר, מתהדקת סביבך, לוקח לי בדיוק 30 שניות לגמור עליך. 

וכשאתה מרגיש אותי פועמת אתה יודע שאני כבר לא יכולה לכעוס. ואני יודעת כמה אתה אוהב. 

זו הפנטזיה שלנו לשנה החדשה

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=703588&blog_id=104555

מי מצטרפת?

סשנים ברביעייה רק גורמים לי לאהוב אותך יותר

רואה אותך באור אחר. כמה אתה שולט אמיתי גם בלי להגדיר את עצמך ככזה. בלי הטייטלים. משהו שמגיע מהמקום הכי עמוק שאפשר. המגע שלך עוצמתי ואז מכה בידיים חשופות על השדיים שלי מעבירה בי זרמים בכל הגוף. כולי נמרחת על הריצפה הקפואה ולא בא לי אף אחד אחר. רק אותך. 

זה הזוי ומפתיע (בעיקר אותי) שדווקא מימוש הפנטזיות גורם לי לרצות לחזור לאינטימיות המוכרת והכל כך מספקת שלי ושלך. 

אני גומרת מגיל מאוד צעיר (אולי צעיר מידיי...). למרות זאת עם בני זוג שנים זייפתי. בעיקר כי הרגשתי שמצפים ממני, או שציפיתי מעצמי לגמור כבר ונהייתי חסרת סבלנות. 

למזלנו, איתך גמרתי בפעם הראשונה והיכתה בי ההבנה שזה אפשרי, שלא צריכה לזייף. ובאותו רגע גם החלטתי עם עצמי שלא מזייפת יותר. לא איתך. 

אני משליכה את ההחלטה הזו גם על עוד תחומים בחיים אבל זה לפוסט אחר. 

לאחרונה ההגעה לאורגזמה מצריכה ממני (וגם ממך) יותר ויותר אנרגיה. הרי רף הריגושים עלה והדגדגן שלי כבר עמיד לגמרי לרטט הכי חזק האפשרי. אז יש צורך במתכון שמשלב כמה מרכיבים במקביל כדי להגיע לשיא המיוחל- סיפוק הצורך האוראלי שלי...תיאור הסיטואציות הכי מחרמנות בקול הבס העמוק שלך. או סתם לקרוא לי זונה... ליקוק פטמות ומנה גדושה של אגרסיביות. 

אבל אתה הרי מכיר אותי כל כך טוב

אז תודה על הבוקר ועל אתמול בערב ויום קודם ובעצם על כל הימים שקדמו להם. 

אני חייבת לך מלא אורגזמות;)

שקפצתי למסקנות

קראתי את הבלוג שלך. באיחור. לא אופייני לי. 

ואני מצטערת. ורוצה להציע חיבוק

ואפילו קפה והקשבה אמיתית. 

סליחה

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=702069&blog_id=104555