לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Love of my life

רשמים מחוויות זוגיות
לפני 5 שנים. 20 ביוני 2019 בשעה 10:39

מדהים שהריבים שלנו חוזרים על עצמם. שאנחנו חווים את אותם רגשות בלופים אין סופיים

שהטריגר הוא אותו טריגר ולא משתנה. 

כבר היינו שם קודם, זוכר? 

וגם אז כמו עכשיו זיינת לי את הצורה כדי להזכר בדבר הכי חשוב. כמה אתה אוהב אותי 

 

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=104406&postid=705706

 

 

וגם אני אותך

לפני 5 שנים. 16 ביוני 2019 בשעה 6:51

אני מתעוררת מוקדם והולכת לחדר הילדים להסניף קצת את הקטן שעובר עליו משהו ואני רק רוצה לעטוף אותו בחום. 

כנראה שנרדמתי שם במיטה הקטנה

לא הרגשתי שהם יצאו

ואתה נכנסת.

סגרת מאחוריך את דלת חדר הילדים

כן התעוררתי כשהזין שלך חנק לי את הגרון. אתה לא מסתכל עליי בכלל ברגע הזה, כאילו שאני לא מחוברת לפה שעוטף לך את הזין. אתה דופק לי את הגרון בלי לתת לי שנייה לנשום. אוחז לי בשיער ונועל לי את הראש... אני מריירת ומשתנקת. אתה משתמש בי לצרכיך והניתוק הרגשי הזה שלך מחרמן אותי כל כך

אני מרגישה קטנה במיטת ילדים הזו

ועוד יותר כשאתה גומר בי, מלטף לי קלות את הראש ויוצא מהחדר. 

 

 

*ועכשיו יום ארוך של חרמנות לפנינו

לפני 5 שנים. 14 ביוני 2019 בשעה 10:21

אתה כועס עליי

יודעת למה. לא מבינה

 

אתה מרוחק ואני לא יכולה לנשום כשאתה ככה. 

 

 

ולמרות מה שאמרתי, חיכיתי אתמול... עד שכבר לא. 

לפני 5 שנים. 6 ביוני 2019 בשעה 14:24

בעיצומו של סשן אתה שואל אותי אם אני רוצה אותו מאחור. אני נאלמת. מסוג השאלות הכמעט יחידות שאני באמת לא מצליחה להביא את עצמי להגיד בקול מה אני רוצה. 

בעצם גם לא באמת יודעת אם אני רוצה

מצד אחד כשאתה לא שואל או מבקש את רשותי ופשוט מגיע מאחורה זה כל כך טוב וממלא ומרטיב אותי ימים אחר כך 

מצד שני אני מוצאת שאני עדיין מפחדת מה אקט הזה למרות אינספור פעמים שזיינת אותי בתחת

והאופציה הקידמית כל כך הרבה יותר קלה ומספקת 

אז אני לא אומרת כן

אבל נשארת אם תחושת החמצה

 

*לידיעתך:)

לפני 5 שנים. 2 ביוני 2019 בשעה 12:57

אני מרגישה שיותר ויותר קשה לייצר אינטראקציות עם אנשים. שזה כנראה לא הפתעה גדולה ככל שמתבגרים. מגיעים עם יותר ציפיות לכל סיטואציה. לא דף חלק. הרבה יותר נסיונות כושלים ודיעות קדומות שלא מאפשרות לראות כלום מעבר לרושם ראשוני. 

ולמרות שכולם לרוב מחפשים את אותו הדבר

ופעם היה כל כך קל למצוא חיבורים

ופשוט לראות את הטוב בכולם

ועכשיו כל עניין קטן שעולה מיד הופך אותנו לחסרי סבלנות, לעבור הלאה לחפש טוב יותר, מתאים יותר. 

ואנחנו כנראה מפספסים כל כך הרבה בדרך. 

ואני לא באמת יודעת איך לצאת מהלופ הזה בעצמי. 

מצד אחד מרגישה בררנית מידי, מרוחקת מידי, ביקורתית מידי ומצד שני פשוט רוצה. ממש רוצה את החיבור הזה שיהיה פשוט וטוב ומרטיב

 

אז איפה את? 

לפני 5 שנים. 31 במאי 2019 בשעה 10:12

היא להיות תקוע עם הראש בכלוב כל הבוקר

בזמן שאני מנסה לקבל ממך קצת תשומת לב 

...

לפני 5 שנים. 26 במאי 2019 בשעה 17:56

הבייביסיטר הגיעה. יוצאים להופעה. עוד במעלית בבניין אתה שולח אליי יד למטה ואוחז חזק. מסתכל לי בעיניים ומושך. ברגע אני קורסת אליך. מרגישה פיזית את החשמל עובר לי ברגליים, את הרטיבות שמתמלאת לי בתחתונים. 

אני שוכחת ברגע את החברים שמחכים, את השכנים ורק רוצה שתכניס אצבע. קטנה. עכשיו. 

אבל המעלית נפתחת ואתה עוזב כאילו לא הפכת אותי לשלולית לפני שנייה. 

ערב שלם לא מרוכזת. מחפשת סימנים לחרמנות הזו שהצטברה בי גם בך. אתה לא מראה שום סימן. שומר על פאסון מרוחק. 

רק החברים שלך מריירים עליי ואתה כלום. 

מגיעים הביתה סוף סוף

אתה לוקח את הזמן ומתיישב איתי במרפסת. מדליק לנו ג׳ויינט. אני לא יודעת אם אתה מבין עד כמה הגוף שלי צריך שתיגע בו עכשיו. מתברר שאתה כן מבין. 

׳זונה חרמנית שאת׳ אתה מפשק אותי ואפילו אני מופתעת מכמות הרטיבות שהצטברה בי. מתענגת על היד המיומנת שלך שחופרת בי מבפנים. אתה דופק אותי שם מתחת לכיפת השמיים, אצבע אחת ועוד אחת ועוד אחת. 

אתה מרגיש אותי, עוצר בדיוק לפני שאני מתפוצצת ומושיט לי שאכטה. התנועה הזו של היד שלך שמושיט לי סיגריה תמיד כל כך סקסית. 

אתה שולח אותי לחכות לך בחדר. 

את הצורך שבער בי אז אני מרגישה שוב עכשיו כשמנסה לשחזר בכתיבה. 

רצון שתגיע כבר. אתה בא? 

אתה מגיע כעבור זמן שמרגיש כנצח ואני שהמתנתי יפה על ארבע עם התחת מורם מופתעת כשאתה תופס לי בשיער וגורר אותי למטה לריצפה. כף הרגל שלך מולי. ׳תלקקי׳ אתה לוחש לי... ואני? אני כנראה שלחתי לשון עוד לפני שהוצאת את המילים מהפה. 

הרעב שלי ממוקד כולו כרגע בכף הרגל שלך. מריירת עליך. מלקקת קרסול ואצבעות. בין לבין אתה מפליק לי בעוצמה וזה מוציא אותי מפוקוס מצד אחד וגורם לי להרים את התחת גבוה יותר, מבקש עוד. 

אני כבר לא מתאפקת ומתרוממת. מחפשת את הרגל שלך שאוכל להניח בין הרגליים לחיכוך. אתה מאפשר לי. זה מדליק אותך כשאני מאוננת עליך. אתה אוהב את המבט החייתי שאני מרימה אליך מלמטה. פותחת פה ואתה מזהה מיד את הצורך האוראלי שלי ומכניס לי אצבעות. ׳תלקקי זונה שלי׳ אתה מדליק אותי. 

שולחת אצבע לתחת שלך ואתה מתמסר לי. יש בי משהו שמצד אחד רוצה שתשלוט בי, שתשפיל אותי ומצד שני רוצה להכניע אותך, לחדור אליך. לנצל אותך לצרכים שלי. אני מזהה את המאבק הזה גם אצלך

ואנחנו נעים ככה. קצת גם וגם. ניצול הדדי

המאבק הזה מוכנע כשאתה דוחף לי את הראש לזין שלך שממלא לי את הפה. 

וזה כל מה שרציתי

כל מה שהייתי צריכה כדי להתפוצץ עליך בגמירה ארוכה ומענגת. באפיסת כוחות אתה הופך אותי וחודר עמוק ובזמן שאני עדיין פועמת אתה גומר בי 

בשאגה האהובה עליי

ואין יותר טוב מזה

אין יותר טוב ממך

תודה :)

לפני 5 שנים. 25 בדצמבר 2018 בשעה 16:20

השיגרה הפונקציונלית של בית עבודה ילדים וסקס 3 פעמים ביום חזרה בתקופה האחרונה. כן יוצאים למסיבות סקס, מידי פעם נפגשים עם זוגות, מלפרטטים עם נשים. אבל אני מתגעגעת להוויה המינית הפסיכית שאפפה אותי כשהסתובבתי כאן ברחבי הכלוב. הפוסטים שהזכירו לי כמה זונה אני יכולה להיות וכמה זה עושה לי טוב ולנו כשהוא משפיל אותי. 

מתחשק לי לחזור לסטייט אוף מיינד של הזונה, שתמיד חרמנית, תמיד רטובה... אז אני כאן שוב אחרי שגמרתי על אחד הסיפורים במגזין ואחרי שחיכיתי לו אתמול על ארבע והתחננתי שיזיין אותי.

 

I’m Back! בכל המובנים ;)

לפני 5 שנים. 27 בנובמבר 2018 בשעה 21:02

הושמד. עד לפעם הבאה ♥️

לפני 6 שנים. 3 ביולי 2018 בשעה 12:30