מדבר. זמן זוגי של שקט.
לפעמים עובר בי חשש של איך נעביר את כל שעות ההתבודדות האלו יחד ללא גירויים, ללא תוכניות. ריק מוחלט.
כי אתה מכיר אותי כל כך טוב, כי אני אותך. כי אני יודעת לפי הדרך שבה הנשימה שלך משתנה מה עובר לך בראש. כי אתה יודע בדיוק מה התחושות שלי בכל רגע נתון. כי יש סינרגיה מושלמת. קצת פסיכית אפילו, כאילו אנחנו אותו אדם בכלל.
ויחד עם זאת, איכשהו זה אף פעם לא נמאס. וגם מצליח להפתיע. ברוגע ובצחוק. באופן שבו אתה מפנק אותי בארוחות שוות, בונה סביבי תפאורה רומנטית ואז תפאורה מרגיעה או קינקית, מחרמנת..
האווירה משתנה כל הזמן וגם אנחנו בין רגש לנוסטלגיה, אהבה וסקס.
והסקס הזה כל כך טוב שאני לוחשת לך שלמרות שלפני יומיים זיינת לי את הצורה עם עוד גבר, שהסצינה שהכי זכורה לי היא איך ריתקתם אותי שניכם, ידיים קשורות למעלה, רגליים מפוסקות וקראת לו לחדור אליי, למרות הסצינה הזו שרצה לי בראש בלי הפסקה אני הכי הכי מתחרמנת מהמחשבה שיום אחרי, הלכת אליה וזיינת אותה וזה גורם לי להרגיש כמו האישה הזו שתהיה בשבילך הכל, כל מה שתרצה, שתיתן לך הכל, גם נשים אחרות. במקום הזה אני מרגישה הכי נשלטת וגם הכי חרמנית.