לפני 4 שנים. 24 ביולי 2020 בשעה 16:51
שוב עצוב. שוב לא קל. אנחנו בבעסה בתורות. פעם אני למטה ופעם אתה. כשאני בדאון אני מצפה שתבין אותי שזה סופר לגיטימי שהעולם אפור לי עכשיו וכשאתה בדכאון אז אני לא מבינה איך אתה לא רואה שהכל טוב והכל בראש שלך. שבהחלטה של רגע אפשר וצריך להיזכר במה שחשוב ואהוב.
מלא שירים של שלמה מתנגנים לי עכשיו. פעם תורי לאהוב ופעם תורך.
השבוע התור שלי. ואני בעיקר מנסה כרגע להקל ולא להכביד ואומרת לעצמי שהפעם כשזה יעבור אז תבוא תקופה טובה. תבוא ותישאר.
מזכירה לנו שאנשים עברו תקופות קשות יותר ושרדו
שאהבה שלנו עדיין כאן ביננו
שכל מה שבנינו חיי ובועט ונושם ויפה כל כך
מזיזה את החשש שנהרס משהו השנה שלא נצליח לשקם.
האם ביחד נזדקן?
