לפני 6 שנים. 14 במרץ 2018 בשעה 13:42
עכשיו כבר היה בלתי אפשרי לעבוד מרוב חרמנות.
סגרתי את המחשב. 20 דק בבית
פינוק צהריים משובח
Love of my life
רשמים מחוויות זוגיותלפני 6 שנים. 13 במרץ 2018 בשעה 14:01
אני משתנה. המיניות הזו משנה אותי.
הילדה העדינה, שהמיניות שלה היתה בא לידי ביטוי רק באינטימיות מאוד מסוימת עם מישהו מאוד מסוים, כבר לא עדינה בכלל.
המים השקטים גועשים.
היא קוראת סקס כל היום ורואה פורנו תוך כדי ישיבות במשרד ועושה סקס כל ערב וכל בוקר והרבה בסופי שבוע ועם אנשים נוספים.
ואז גם בסביבה הונילית, העדינה כבר לא עדינה. עושה טיזינג ומפלרטטת וזה מרגש וכיף ואפילו מצחיק
ואנשים מסתכלים עליה, עליי, אחרת.
וקצת בא לי שהיו יודעים יותר על מה שהילדה הטובה הזו עושה בסופי שבוע. שידעו בלי לדעת באמת.
יש גבול אחד שאני שומרת עליו. שהגדרנו.
שכל מה שעושים עושים יחד כחוויה משותפת. גבול שנועד לשמור עלינו. אני יודעת. בלי חוויות בנפרד, בלי חדרים נפרדים.
״אני לא שם כי חסר לי משהו״ אני אומרת לו. ״להיפך, יש לנו את מה שכולם מחפשים״ ( מצטטת מישהי שכתבה את המחשבות שלי)
זה הדבר שהכי חשוב לי לשמור עליו. יותר מכל חוויה נוספת שנועדה להגביר את סף הריגוש.
אני אדם טוטאלי מאוד אבל יודעת שבסיטואציה אינטימית עם אחר אני יכולה לחוות רגשות שלא תכננתי, ולא משלה את עצמי שהוא לא יכול להתאהב באחרת.
אז תוהה כל הזמן עד כמה אנחנו מסכנים את הדבר החשוב לנו ביותר.
ומהם תמרורי האזהרה? האם יש כאלו?
לפני 6 שנים. 11 במרץ 2018 בשעה 10:33
אז הצטרפנו לקאמפ למבוגרים בלבד על תקן הרכש החדש והאטרקטיבי
זה לא שאנחנו בעניין של לבנות דינוזאורים בזמננו החופשי לשם האומנות
אבל בהחלט בעניין של מסיבות סמים וקרחנה.
וכשכבר חשבתי שיותר חרמנית מזה אני לא יכולה להיות, ראיתי את הגבר שלי (שלא דופק מסמר בבית) עם דיסק ביד, פוצע את הידיים. חתיך כזה
אחחחחחחחחחחחח :)
לפני 6 שנים. 8 במרץ 2018 בשעה 23:41
אבל פינקת
פינקתם
לפני 6 שנים. 7 במרץ 2018 בשעה 21:35
אמרנו שאי אפשר ככה מסוף שבוע לסוף שבוע. עם כל החוויות האלו שרק מלהיזכר בהן אני נרטבת עכשיו
—————————————-
אם אתאמץ מספיק אצליח להרגיש את הרעד שאחז בי כשהתנשקנו וכשנשכה אותי. את החיוך שנפתח בי כשהתגלגלנו אני והיא על השטיח.
—————————————
אמרנו שננסה להרגיע, למנן. כי כל שבוע סמים וסקס וערים כל הלילה ואז לקום בבוקר לילדים. גמורים. מחייכים.
אבל עוד סופש מגיע.
וכל השבוע הלכתי לישון עם הזרע שלך בתוכי וקמתי בבוקר עם הזין שלך מאחורי או לפניי או בגרון שלי
ולמרות זאת שוב חרמנים
ועוד לא נמאס ועוד לא מיצינו. ויש רצון לשדרג את החוויות. אז ממשיכים
ימים יגידו לאן זה יקח אותנו
לא רע בינתיים
אפילו דיי טוב
לפני 6 שנים. 6 במרץ 2018 בשעה 17:35
לא הרמתי את העיניים מהמסך או מהטלפון. מניהול משבר אחד לאחר, צעקות על מגוון ספקים, ישיבות בלי סוף...
ורק מחכה שייגמר כבר. שאגיע לערב. לשקט שלנו
לזה
לפני 6 שנים. 1 במרץ 2018 בשעה 15:23
לפני 6 שנים. 23 בפברואר 2018 בשעה 7:45
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=719740&blog_id=104555
אתה כזה רומנטי לפעמים ❤️
לפני 6 שנים. 20 בפברואר 2018 בשעה 15:50
את העיניים לשמיים היום...
הנוף מהמרפסת.
את הרעש של 200 ילדים בבית שהורסים את הפסטורליות אני לא יכולה להעביר כאן. וטוב שכך...
לפני 6 שנים. 19 בפברואר 2018 בשעה 22:05
איפה אתה??
בוא הביתה... לא יכולה לישון בלעדייך