סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שעת לילה

אני אוהבת את זה כשחשוך. כשלא רק שהאורות והצבעים משתנים, אלא גם אני.
© כל הזכויות שמורות לL A I L A
לפני 6 שנים. 21 בדצמבר 2017 בשעה 0:05

אני כבר לא ממש נשית,
זאת הסיגריה השלישית
ואני הופכת ליצור כמעט שמימי עשוי עשן סיגריות קאמל.
0.9 מ''ג ניקוטין ו12 מ''ג עטרן.
"אזהרה!", רשום על ענן,
"מחקרים קובעים כי אני גורמת להתמכרות."
והתמכרת כמו מעשן. כמה קל פשוט לשאוף, לשאוב.
להנהן.
להדליק שוב, לכבות.
בפנים אצלי הכל ממשיך לשרוף מכוויות לא מתוקות.

saz​(נשלט) - והסיגריה, אומרים כולם, מנחמת,
את מה, אינני יודע,
את הדעת? את הנפש?
כל יניקה אפופת טעם מר
ושונה היא מקודמתה,
באחת אני מרומם כלפי מחר,
ובשניה כל העבר נגלה..
אבל יש משהו כל כך מושך ומסקרן,
בעשן הזה הסגלגל,
ויש מצבים,
אינטימיים במיוחד,
בו העשן הוא הכל, הכל ובכלל ..

את כותבת מדהים.
הבנאדם הראשון שמרגיש לי שהכתיבה באמת מתגלגלת בטבעיות, והחרוזים לא מאולצים,
ואת קשה עם עצמך ויחד עם זאת רכה ועדינה, מרגישים את זה מהכתיבה שלך..
תודה לך על הבלוג הזה :)
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י