זה המקום שלי, המקום להיאסף לתוכו. לבכות,לרעוד, להיות. 'כנסי פנימה' אתה אומר לי. 'בואי' ואני נכנסת, מוצאת בדיוק את השקע הנכון להתערסל אליו. הידיים שלך עוטפות אותי חזקות כל כך ואתה כל כך שם בשבילי.
זה לא אפטר קייר, זו רק אתנחתא כדי שאוכל לאגור כוחות. אחרי שקשרת וחדרת, אחרי שסטרת (אני כל פעם מופתעת מחדש) אחרי שהחלטת מתי אנשום וכמה אז עכשיו זו רק מנוחה קצרה כי אחרי שאתה שומע את הדמעות האחרונות שלי היד שלך שוב מתהדקת סביב הצוואר שלי. 'אני הולך להעיף אותך שוב' וזה בדיוק מה שאתה עושה האדרנלין זורם בדם שלי ואני מתמסרת לכל מגע שמגיע ממך.
שלך. רק שלך ואוהבת אותך כי אתה רואה אותי ורואה הדיוק מה אני צריכה.
וכשסיפרת לי תוך כדי איך אתה הולך להשתמש בי עפתי.
אז עכשיו אני יודעת שגם לך יש שקע אחד בדיוק בשבילי שבו אני יכולה לחוות שקט, לאסוף כוחות ולהיות הכי שלך בעולם.