כבר תקופה לא,קצרה שאין לי חשק לכלום, זה התחיל לפני כשנתיים ומשהו כשאהוב נהרג, אז לקחתי פסק זמן, מדיי הרבה דברים...
ואז שהרגשתי שמתחיל לחזור לי הניצוץ, התחילה המלחמה והיום הנורא קרה, מדי פעם כן מגיעה לדאנג'ן וכששם דיי נהנת, מוקפת חברים ואנשים, אבל בתקופה האחרונה, לא מצליחה גם את זה לעשות, מתכננת ללכת ואז חוזרת בי, אין חשק, אין מצב רוח, בטח ביום שנופלים חיילים, ונשלחים טילים לאזורינו, אומרת לעצמי החיים חזקים מהכל, תרימי ראש ותנסי שוב, ואז פונה מישהו, מתחילים לדבר ומשהו נתקע באמצע, לא יודעת אפילו להסביר מה, אבל בתת מודע, מרגישה שלא באמת שלמה עם זה, ולכן זה נעצר, אולי אני אופטימית מדיי, שאי שם, בחלק האחורי של הראש, מאמינה שכשזה יבוא ויהיה נכון, לא אחפש תירוצים עם עצמי, למה זה לא מתאים או נכון לי, אולייי....
