מחדרי ליבי...

מנסה אבל עדיין לא מצליחה להתרגל לזה, שהחבר הטוב שלי כבר לא כאן.. 

מחשבות וזיכרונות עולים וצפים, שיחות אין סופיות איתך ועליך, והמוח והלב מסרבים לקבל את זה.. 

לפני שבוע הייתי בחודש שלך, ישבנו ודיברנו מסביב לשולחן, וכל אחת סיפרה זיכרונות וצחקנו מהשטויות שלך..

ונודע לי כמה באמת אהבת ושמרת עליי, אפילו יותר ממה שידעתי, 

ויודעת שגם עכשיו מאיפה שנמצא עדיין שומר ומגן, אבל הייתי רוצה אותך כאן, יש לי כל כך הרבה לספר לך , דברים חדשים וכאלה שלא הספקתי לספר עדיין, לראות את החיוך שלך כשמספרת על הילדה, ויודעת כמה הייתה חשובה לך ודאגת לה, באת לי בחלום וביקשת שאשמור על הבת הגדולה שלך, ומתכוונת לשמור ולהגן עליה ועל הבנות השניות גם.,

כמובן שלא נשכח גם את  החתלתולות שלך (נו אתה יודע שככה אני קוראת להן) אמרתי להן וממשיכה להגיד אני פה למה שתצטרכנה ואוכל לסייע, וכן כן יודעת אתה רוצה שאחזיק את הראש למעלה ושאמשיך לחייך, וככה עושה.. 

לא מצליחה להתרגל אבל לפחות מנסה.. 

אז אחרי שבישלתי הייתי חייבת גם קינוח... 

בראשון שמתי גבינה קינמון וצימוקים כהים, בשני שמתי גבינה גרידת לימון צימוקים בהירים ופקאנים, ובשלישי שוקולד ופרוסות בננה, אמה מה  זלג החוצה מה נוותר על זה,(ככה זה כשלא יודעת לשים קצת ולא סגרתי טוב) אז מרחתי מלמעלה.. 😁

והטעם חלומי.. 🤩

אז מתחילה לחזור לעצמי, ואחרי תקופה שפחות בישלתי לשבת, חזרתי לזה, אז בקטנה.. 

דג חריף חריימי

אורז

ארטישוק חמוץ מתוק

חזה עוף עם תבלינים

פסטה

את הכנפיים שכחתי לצלם, והילדים כבר סיימו אותן לפני שנסעו לשבת 😁

וכמובן הסלטים כי אי אפשר בלי, סלק אדום, שומר, גזר מגורד חריף, וחציל במיונז... 

בתאבון וש"בש לכולם.. 

דיברתי מקודם עם חברה עליך, והיא פיקסה לי הכל למה אני כועסת עליך כל כך, כועסת כי עזבת בלי להיפרד, נטשת בלי כלום, היינו אמורים להיפגש יום למחרת שנטשת אותנו פה, השארת אותי להתמודד לבד עם הכל, בלי יכולת להתקשר אליך ולא משנה באיזה שעה תמיד יכולתי לשלוח הודעה ומיד היית עונה, ומתקשר או אומר לי תתקשרי, סיפרתי לך דברים שלאיש לא העזתי לספר, עברת איתי כל כך הרבה דברים בחיים האישים, והרומנטיים, גם כשזה נגמר בנינו תמיד היה לך פינה אצלי בלב כמו שלי היה אצלך, ובהתחלה לא דיברנו וכשהשלמנו כאילו מעולם לא רבנו לפני, חזרנו להיות חברים שתמיד הינו אחד בשביל השניה, כשהכי הייתי צריכה ידעתי אליך להתקשר, כשכאב לי אתה היית אוזן קשבת ופיקסת אותי מהר מאוד, נטשת בדיוק שהכי הייתי צריכה לדבר איתך ולספר לך מה קורה לי בחיים, בדיוק כשהכי הייתי זקוקה לצחוק מהשטויות של שנינו, אז נטשת, אומנם אתה לא אשם אבל כועסת עליך, רוצה שתחזור צריכה את החבר הטוב שהיית, יש לי כל כך הרבה דברים שצריכה להתייעץ איתך לגביהם, וכועסת כי  מתגעגעת אליך כל כך.. 

שונאת את האיש שלקח אותך מאיתנו, ומקווה בכל ליבי שישלם על מה שעשה.. 

אז מסתבר שאנשים שלא מסוגלים להתמודד איתי,  מנסים לעשות עליי שיימינג.. 

היה לי ויכוח בפייס עם איזה "שולט" בלאי שמאוד לא כיבד חבר טוב שלי שולט אחר, אז הפתרון שלו היה לנסות לעשות עליי שיימינג ולהפיץ שאני פקטיבית מהחמאס, מה שהאידיוט לא ידע שיש לא מעט שמחבבים / אוהבים אותי וזה יגיע אליי, ואם לא היה חולה בראש היה בודק בפרופיל שלי בפייס שמעולם לא היה פקטיבי ויודע כמה אני ההיפך מיזה, ועוד יותר היה רואה שאני לא שמה על אנשים קטנים ומושתנים קצוץ..

אה בעצם כן שמה כזה ובגדול 🖕🏾🖕🏾🖕🏾🖕🏾🖕🏾🖕🏾🖕🏾🖕🏾🖕🏾

ומה שהוא לא יודע שאני יודעת עליו המון דברים, אבל לא לרמה שלי לרדת נמוך לרמה שלו... 

מתוק, מתוק, ועוד פעם מתוק... 😈

מחכה כבר למחר למצה עם השחר 😍

אז אתמול הגדולה שלי התגייסה, ומאותו הרגע לא מפסיקה לבכות לי שרוצה אמא והבייתה, הכי פשוט לעשות כמו שעושה תמיד נלחמת בשבילה ומגוננת עליה תמידית, אבל הפעם מרגיעה גם כשזה שורף מבפנים, וכל דמעה שלה פוערת בי בור ענקי, אבל חייבת לשחרר אותה קצת, לתת לה להתמודד עם החיים לבד, ועם הקשיים, כן נמצאת כאן בשבילה תמידית, מקשיבה ומכילה וכאובת את כאבה, אבל לשם שינוי נותנת לה להתמודד לבד, אומנם עם גב ענקי שלי מאחריה, אבל הפעם זה שלה ולמענה.. 

בוכה מבפנים וכלפי חוץ מראה לה חיוך ענקי, מעודדת אותה להכיר בנות אחרות ולשתף את המפקדות במה שעובר עליה, האמת לא ידעתי שככה קשה יהיה לה ולי, אבל חייבת לתת לה את החופש שלה וללמד אותה להתמודד לבד מול קשיים, ומול העולם שבחוץ... 

וזה מתקשר לי לפהבמקצת, שזה כמו לשחרר נשלט לחופשי ולתת לו להתמודד.. 

פשוט זה לא, אז התינוקת שלי היום הפכה רישמית לבוגרת, כשהשארתי אותה בבק"ום, לתהליך חיול.. הבטחתי לה שלא בוכה, אז הבטחתי, ניסיתי שלא אבל הדמעות זלגו בעצמן, רק שעכשיו זה דמעות של התרגשות, ושל השלמה שהיא כבר ילדה גדולה, ושל געגוע ענקי כשהיא לא תהיה כאן לידי, אז מחכה כבר לטלפון ועידכונים ממנה ובדיוק עברה שעה..
כשאת פולניה באופי... 🤦‍♀️

אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק, הטלפון שלי בבוקר חייג אליך לבד, בודקת משהו בטלפון, ופתאום קולטת שזה מחייג אליך, ניתקתי מהר כי פחדתי שמישהו אחר יענה לי מלבדך, כי הרי לא הגיוני, שלך זה שלך...
עדיין מסרבת להאמין ומחכה שתשלח הודעה, זבובית בואי אליי, מבטיחה הפעם לבוא, לא רק דיבורים כמו שאמרת לי כמה פעמים שהיה קשה וכואב לי מדיי, גם אם יהיה לי קשה וכואב אגיע לחיבוק ולנשיקה שלך, מבטיחה...

שלום חבר, קשה לי לדבר, כל יום שעובר קשה יותר, רוצה לומר לך הרבה דברים, מגודל הכאב אין לי מילים..

כל כך מתגעגעת...