הרבה שנים קראתי על רזי הטנטרה בכלל, וההשפעה שלה על האיכות של האורגזמה הנשית והגברית בפרט.
שנים אני קוראת ומסתקרנת, ומתעצלת לחקור וליישם.
לפני שנה שכנעתי את בעלי לבדוק איתי את העניין, ומאז צעדנו בצעדים איטיים לתוך העולם החדש (לנו) הזה.
ולרגע לא הצטערנו.
והנה נקודה לחשוב עליה.
אנחנו חיים חלק גדול מחיינו במרדף אחר "סקס" שיבטא את הפסגה של האהבה, האינטימיות והזוגיות שלנו, אבל בפועל זה הפוך:
"האורגזמה הממוצעת נמשכת כעשר שניות. התדירות הממוצעת של משגל היא פעם או פעמיים בשבוע. זה מסתכם בעשרים שניות בשבוע, בערך דקה וחצי בחודש, כשמונה עשרה דקות בשנה. בחמישים שנה זה מגיע לכחמש - עשרה שעות. בשביל חמש עשרה שעות של אקסטזה, כמה אלפי שעות אנו מקדישים לחשיבה על מין, לדאגה בנוגע למין לחלימה בהקיץ על מין, להשתוקקות למין, לתכנון מין?"
(מתוך "אורגזמה מינית מורחבת" מאת אלן ודונה בראוור)
אז לא שווה לחקור קצת יותר ולמצוא "סקס" אחר, כולל יותר, עם אורגזמות ממושכות שחורגות מאברי המין ומתפשטות בכל הגוף, ושכל זה יימשך דקות / שעות / ימים שלמים?
לדעתי התשובה נורא ברורה.
וככה יצאנו לדרך.
רות
