לפני שנתיים. 5 ביוני 2021 בשעה 18:14
היום אני והאיש הגענו למסקנה שאולי אפילו בן זוג ונשלט לא יספיקו לי, שיש סיכוי שמה שצריך זה צבא קטן של אנשים שיספקו אותי פיזית ונפשית.
אני שונאת להיות לבד, לא כי אני בודדה, כי נוכחות פיזית של עוד מישהו תמיד עושה לי טוב, אפילו לא דרושה אינטראקציה. סתם מישהו שיהיה בבית שאני מגיעה, מישהו לקשקש איתו כשעושה כביסה או שוטפת כלים (עדיף שיעשו בשבילי אבל לא זאת הנקודה), מישהו לשים עליו ראש בלילה, מישהו שתמיד יהיה זמין כשרוצה להזדיין, או לראות סרט, או לצאת למסיבה, או סתם לעשות שאכטה ולהיות כל אחד בטלפון אחד ליד השני.
זה המון לבקש מבן אדם אחד, לכולנו יש חיים, אז בנתיים אני יושבת במרפסת מהממת, מחכה שיגמר הבייביסיטר, ונסחפת עם דמיונות על הבית עם חדר לכל אחד שלי ולאיש יהיה בקרוב, ועל לו"ז נשלטים צפוף שלא משאיר אותי לבד.