נחתה עלי הבנה חשובה היום - אני קודם כל מחפשת מערכת יחסים, אחר-כך את הבדס"מ. לדעתי זה גם משהו שאפשר ללמוד ביחד.
הסיבה העיקרית שאני נמשכת לשם זה כי איכשהו רוב רובם של הגברים בחיי לא היו דומיננטים מספיק (דאדי אישיוז בצד), תמיד אני זאת שקובעת לאן הולכים, מה עושים, אני התומכת והחזקה - בין אם אלו בניזוג או סתם חברים. ואני מחפשת גבר שייתן לי סופסוף קונטרה.
מישהו שידע להיות קשוח כשצריך, שלא יפחד ממני. אני מאוד חזקה ועצמאית כ-ל הזמן, ומערכת יחסים לדעתי זה המקום שבו אני יכולה להתפרק בלי לפחד שהצד השני לא יעמוד בזה.
אז לא, אני כנראה לא שפחה קלאסית של "תחבוט בי, השתמש בי", אני עדיין רוצה שייתיחסו אלי כאל אישה בוגרת - אבל מידי פעם יש ילדה קטנה בתוכי שמתה לצאת החוצה.
עוד גיליתי, שאם אני לא ממש בתוך הרגע, ממש קשה לי להיכנס למיינד כנוע - משהו מאוד עמוק ובסיסי בי שומר על העצמאות שלו עד שהצד השני "מרוויח" את השליטה בי. אולי בגלל זה הצלחתי להגיע לשם רק עם שני גברים, וגם זה רק כשנפגשנו ממש.
(דווקא יותר נכנעתי לאחד שהיה פחות אלים, "הרג אותי ברכות" כמו שאומרים).
*שוב מציינת שאין לי שום טענות כלפי אף אחד בקהילה עם העדפות כאלו ואחרות ואני לא כאן לשפוט או לבייש - רק המחשבות שלי במילים שלי, לא מסונן ובלי כוונה לפגוע.
