סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נתזים של אהבה

כתיבת המחשבה , הרגש, פעם הגיון צרוף ופעם שברי הטרוף... על הגבול הזה אנו פוסעים .


אני כמובן אשמח לתגובות, זה החלק הכיפי, לדעת שנגעתי, שריגשתי, שישנה הזדהות.
אוהבת את כולם,
}{
אור ואהבה

שס"ק
לפני 16 שנים. 9 בפברואר 2008 בשעה 0:37

סליחות
שם השיר שמתנגן בי
תודה, ואהבה..
חודש טוב, שכן.. משנכנס אדר מרבין בשמחה
אלה

מילים: לאה גולדברג




באת אלי את עיני לפקוח,
וגופך לי מבט וחלון וראי,
באת כלילה הבא אל האוח
להראות לו בחושך את כל הדברים.

ולמדתי: שם לכל ריס וציפורן
ולכל שערה בבשר החשוף
וריח ילדות ריח דבק ואורן
הוא ניחוח לילו של הגוף.

אם היו עינויים - הם הפליגו אליך
מפרשי הלבן אל האופל שלך
תנני ללכת תנני ללכת
לכרוע על חוף הסליחה.

ולמדתי שם לכל ריס וציפורן...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י