יש לי בלב הרבה מקום, יש לי הרבה מקום פנוי בלב
ויש לי חור בנשמה
וחלל גדול מאוד, שלאט לאט אני לומדת למלא אותו.
יש לי בראש מליון מחשבות בו זמנית. ומשוואות וטריגו
ויש לי בפה, ועל קצה הלשון, הרבה דברים לומר, על הרבה נושאים.
ויש לי עיניים עצובות עם חיוך רחב כזה, מכל הלב.
אני עוברת תהליך מעייף מאוד
אני מרגישה שהתבגרתי מאוד בארבעת החודשים האחרונים.
שני סופים שהיו לי עצובים מאוד
ולעומתם שתי התחלות משמעותיות.
החיים שלי במגמת עליה, צמיחה, מבירא עמיקתא לאיגרא רמא.
המצב ה"רגיל" שלי לאחרונה הוא עייפות.
כל הזמן עייפה, מותשת, פיזית ובעיקר נפשית.
עבודה בשעות הזויות, לימודים, אכזבות רומנטיות ותקוות.
היום אני הרבה יותר מדוייקת, אמיתית, לא משחקת ומתמזמזת עם החיים.
היום אני יודעת להגדיר מה אני רוצה, ומה אני צריכה, והמחשבה שלי מתחדדת.
תודה לכל החברים שלי שחוו ועדיין חווים איתי את התהליך הזה,
אני יודעת שטיפה התרחקתי, נעלמתי
אני עדיין אוהבת אתכם, למרות שיש כאלו שנפגעו ממני,
לא זו הכוונה, אין לזה קשר אליכם, אני אותה שס"ק, רק בגרסה משופרת.
שלמה יותר.
שבת שלום,
}{
אני
לפני 18 שנים. 3 במרץ 2006 בשעה 11:38