שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

נתזים של אהבה

כתיבת המחשבה , הרגש, פעם הגיון צרוף ופעם שברי הטרוף... על הגבול הזה אנו פוסעים .


אני כמובן אשמח לתגובות, זה החלק הכיפי, לדעת שנגעתי, שריגשתי, שישנה הזדהות.
אוהבת את כולם,
}{
אור ואהבה

שס"ק
לפני 20 שנים. יום ראשון, 27 באוגוסט 2006 בשעה 4:01

נתזים של אהבה, היכוני בתודעה: דמעות, הן לא רק צער...

לפעמים הן אושר גדול,
לפעמים תדהמה
לפעמים הן ברכה.
הדמעות של עכשיו הן הכל.
הדמעות האלו, הן תודה...

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י