לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נתזים של אהבה

כתיבת המחשבה , הרגש, פעם הגיון צרוף ופעם שברי הטרוף... על הגבול הזה אנו פוסעים .


אני כמובן אשמח לתגובות, זה החלק הכיפי, לדעת שנגעתי, שריגשתי, שישנה הזדהות.
אוהבת את כולם,
}{
אור ואהבה

שס"ק
לפני 18 שנים. 14 באוקטובר 2006 בשעה 11:54

לפעמים אני נאלצת לחתוך בבשר החי.

לפעמים זה כואב גם לי.

אז אני נושכת שפתיים, מחניקה את הדמעה.

ומחייכת הלאה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י