סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נתזים של אהבה

כתיבת המחשבה , הרגש, פעם הגיון צרוף ופעם שברי הטרוף... על הגבול הזה אנו פוסעים .


אני כמובן אשמח לתגובות, זה החלק הכיפי, לדעת שנגעתי, שריגשתי, שישנה הזדהות.
אוהבת את כולם,
}{
אור ואהבה

שס"ק
לפני 17 שנים. 9 בינואר 2007 בשעה 23:20

אבן גדולה
לא ניתנת להסרה בקלות
צריך לגרד אותה
באוזן קשבת, בשתיקה והינהון
אני מדברת אותה
ומפוררת אותה מלבי,
באת ההתמודדות שלי
שדים גדולים שהפכו למפלצות קטנות
ראשי פרקים ונקודות ציון בדרך חיי

כמה אויר מרענן את נקבוביות עורי ללא המסיכות
לא לבלויים שמסמלים את מי שהכרתם
שכמעט בעצמי לא זיהיתי

תודה. על אוזן קשבת. על סבלנות, ועניין, ועצה.

}{

אני

godisafemale​(שולטת) - אני סומכת עלייך. היא לא תישאר שם! גם לא זכר.
אולי זכרון של מה שפעם היה ויפנה את מקומו למשהו טוב. באמת טוב!

נשיקות,

אני.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י