נתזים של אהבה

לא יכולה לסבול את הקיץ הזה

השמש הזו גורמת לי להחמיץ פנים

אני יותר עצבנית

ומקטרת בלי הפסקה

מתגעגעת לחורף, אני אדם חורפי, אבל בהחלט לא קודרת

כשכולם מתלוננים שקר להם ואפור אני זורחת מבפנים.

הבגדים יפיפיים, והורה למגפיים

יש משהו חצי מסתורי בבני אדם שרק כפות ידיהם ופניהם גלויות,

בניגוד לעירום הקייצי.



לו רק היה כאן משב של רוח אמיתית, עם ריח של אדמה אחרי הגשם,
אוח כמו ריח של לחם טרי, או תינוק שאך נולד
ריח מרענן, של משהו חדש.

בקיץ הימים משרים אוירת יום הדין, כמו גיהינום.

והשלכת , אוי השלכת , כל כך הרבה גוונים של חום,
ואני מתפתה ללקט עלים יבשים שנשרו, לחכך את כפות ידי,
לפורר את העלים היבשים.
לנשום עמוק עמוק ולמלא את הריאות באויר קר.
לבקש לכבות את המזגן כי הוא גורם לי בחילה
לפתוח חלון רק כדי שהרוח תטרוק אותו שוב

חם לי, אני עוד עלולה למות פה מחום....


החורף האחרון היה הקסום בחיי, הכרתי בו את אושרי, את קרפד הביצות המקרקר.
אוחחחחח
נשיקות ומשב רוח לכם
שבת שלום
}}}}}{{{{{
אני