ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

'shir

שומדבר להתגאות בו
לפני 6 שנים. 2 במרץ 2018 בשעה 20:54

 שמחתי לברוח מפורים

הייתי רוצה לאהוב את החג הזה

שלפעמים עוד נופל לי על יום ההולדת

אבל זה תמיד מרגיש כמו סרט בשפה שאני לא מבינה

רק מתבוננת בהשתאות מבחוץ, במסוחררים, השיכורים ומחופשים ברחובות

ומרגישה עוד יותר בודדה

 

ולונדון הייתה מושלגת וקפואה 

הגיחות האלה מרגישות כמו חיים של מישהי אחרת

ועוד עם כל השלג הזה 

ונחה

מנקה את הראש מכל המחשבות והדאגות והאחריות 

מפנה מקום להתעסק רק בו 

 

בכיתי פעמיים ביומיים האלה

והקול שלו נהיה חם כזה והוא שאל למה

וליטף אותי

והסברתי לו שזה טוב

אני אף פעם לא בוכה 

זה סימן שנכנעתי, זה טוב

לפני 6 שנים. 2 במרץ 2018 בשעה 16:30

בטיסה חזרה התחלתי לבכות

ייקח עוד המון זמן עד שאראה אותו שוב

זה לא שאני אתגעגע אליו, כמו שאני אתגעגע לאיך שהוא גורם לי להרגיש

שהוא באמת שמח בי, אבל באמת

וייקח עוד המון זמן עד שיהיה לי את זה שוב איתו

איך אפשר להסתפק בפירורים האלה

וכמה אני צריכה את זה, כדי להרגיש טובה ויפה

היום שאחרי הוא תמיד כמו גמילה

כל סנטימטר בי צמא אליו, עוד זוכר אותו כל כך במדויק

גדול מהחיים

כל התאהבות שלי היא כמו של ילדה

אני מקווה שמתישהו אתאהב במישהו שהוא בר השגה