שמחתי לברוח מפורים
הייתי רוצה לאהוב את החג הזה
שלפעמים עוד נופל לי על יום ההולדת
אבל זה תמיד מרגיש כמו סרט בשפה שאני לא מבינה
רק מתבוננת בהשתאות מבחוץ, במסוחררים, השיכורים ומחופשים ברחובות
ומרגישה עוד יותר בודדה
ולונדון הייתה מושלגת וקפואה
הגיחות האלה מרגישות כמו חיים של מישהי אחרת
ועוד עם כל השלג הזה
ונחה
מנקה את הראש מכל המחשבות והדאגות והאחריות
מפנה מקום להתעסק רק בו
בכיתי פעמיים ביומיים האלה
והקול שלו נהיה חם כזה והוא שאל למה
וליטף אותי
והסברתי לו שזה טוב
אני אף פעם לא בוכה
זה סימן שנכנעתי, זה טוב