לפני 6 שנים. 2 במרץ 2018 בשעה 16:30
בטיסה חזרה התחלתי לבכות
ייקח עוד המון זמן עד שאראה אותו שוב
זה לא שאני אתגעגע אליו, כמו שאני אתגעגע לאיך שהוא גורם לי להרגיש
שהוא באמת שמח בי, אבל באמת
וייקח עוד המון זמן עד שיהיה לי את זה שוב איתו
איך אפשר להסתפק בפירורים האלה
וכמה אני צריכה את זה, כדי להרגיש טובה ויפה
היום שאחרי הוא תמיד כמו גמילה
כל סנטימטר בי צמא אליו, עוד זוכר אותו כל כך במדויק
גדול מהחיים
כל התאהבות שלי היא כמו של ילדה
אני מקווה שמתישהו אתאהב במישהו שהוא בר השגה