מנפשושי..

פגישה ראשונה לקפה.. מאץ׳ רגיל בטינדר, שליטה לא עלתה על הפרק בהתכתבויות הראשונות.. אין טעם להעמיס עוד מידע לפני שרלוונטי. 

כשציינתי את זה היא לא נרתעה, אבל גם לא הראתה התלהבות יתר.. מה שכן, זה לא סגר את השיחה והמשכנו להתכתב על שטויות של החיים.

קבענו לקפה, שני נשואים - קפה ברכב במקום מבודד יחסית. אלה הם חיינו.

היא יותר סקסית מבתמונות. גבוהה, בהירה, חטובה יחסית עם טיפונת בטן סקסית מטריפה.

הנשיקה מתחילה איטית ותופסת תאוצה. הפיות שלנו מסונכרנים.

הידיים מתחילות להתרוצץ. היא דוחפת אותי בעדינות ממנה, וחצי מסתובבת אליי עם כל הגוף על המושב. מרימה את החצאית זריז ומורידה את התחתונים. שחורים. סקסיים. זורקת אותם אליי. ״קודם תלקק אותם ואז תאונן איתם״.

חצי שנייה של שוק והראש שלי בתחתונים שלה. החיוך המסופק שלה מהפנט. הראש שלה מסמן שאפשר לאונן. אני פותח את הרוכסן ומתחיל. ״את המכנס עד הסוף״. אני מפשיל אותו עוד ומאונן. ״תראה לי איך אתה מזיין אותו״. אני מזיין בשבילה והחיוך הזה מטריף אותי.

אני גומר בגניחות מטורפות. בלי שליטה. 

״פעם הבאה שאתה גומר לי בתחתון אתה מלקק את הכול ממנו״.

אני כבר בחדר ומעדכן… 

״לחכות כרגיל״ אני שואל?

״לא הפעם, תמתין לבוש, פנים למיטה״ היא כותבת בחזרה.

אני ממתין.. מנסה להבין מה שונה הפעם. הדלת נפתחת, אני שומע שהיא נעצרת אחריה, קולות של לבוש וסידורים. היא לא נכנסת להתקלח כמו תמיד. היא מתקרבת אליי… משהו בצעדים שלה נחוש יותר הפעם. היא מורידה את הראש שלי למטה ל״ר״, הידיים נשענות על המיטה, הידיים שלה כבר פותחות את כפתור המכנס ולא מעבר לזה. בתנועה חדה היא מפשילה לי את המכנסיים לברכיים. היא לא מוציאה מילה..

אני מרגיש אותה על התחת שלי, זה סטראפאון.

״זה מה שאתה רוצה אפס?״ היא שואלת.

אני מתחיל לענות אבל היד שלה מפליקה לי חזק על התחת והיא אומרת לי לא לענות.

היא מתחילה לחדור ואני מתקדם קצת קדימה.

היא מפליקה לי שוב. חזק. יותר חזק משאי פעם היא נתנה לי.

״שלא תעיז לזוז״ היא אומרת.

הקול שלה נוקשה. אף פעם לא היה ככה.

היא נכנסת עוד ועוד. זה כואב. אני צועק וגונח, מאבד שליטה על עצמי מחרמנות ורעידות בגוף משולבות בכאב שלא הכרתי. היא ממשיכה עוד ועוד חזק יותר ועמוק יותר, עד שהיא נעצרת בבת אחת, רכונה אליי טיפה. יוצאת ממני.

״שלא תעיז לזוז״ היא אומרת ונכנסת להתקלח. התחת שלי שורף, מההפלקות ומהחדירה. הזין שלי מטפטף, ואני עומד ככה ב״ר״ ומחכה.

היא יוצאת מהמקלחת ונשכבת על המיטה מולי.

היא ח״א מדברת, היא לא צריכה. היא פותחת את הרגליים והעיניים שלה אומרות הכול.

אני נכנס ומלקק אותה. בדיוק כמו שהיא אוהבת. עד שהיא גומרת. אני עדיין ב״ר״ המכנס עדיין מופשל על הקרסוליים שלי. אני רועד ומותש. היא מקרבת רגל לזין שלי, ואני משתפשף.. לא לוקח הרבה זמן עד שאני גומר על הרגל שלה.

אני יודע שהיא רוצה שאני אלקק את זה. זה עוד לא שם. גם את זה היא תלמד אותי. אני עולה ומחבק אותה. היא מלטפת לי את השיער. היום היא לא מדברת. היא לא צריכה, היא לא רוצה. אנחנו רק שוכבים שם מחובקים עד שהיא קמה והולכת.

כשעומד לך מ״היי״ שלה..

כשאתה מבקש רק לבוא ולנשק לה את התחת

וכשהיא אומרת לך לא על זה (אין לה זמן)

כשהדבר שאתה הכי רוצה זה מיליון דברים (אבל בנוכחות שלה) וכולם יספקו אותך..

כשאתה רק רוצה לגמור מלהתחכך לה על הירך.. ושהיא תגיד לך כמה את גומר מהר.. כמה אתה כלבלב טוב ותחבק…

אולי היא כן יודעת.. אולי עכשיו היא תדע.. 

אנחנו קובעים במקום הרגיל. אני כבר מכיר את הנוהל, אני מגיע בזמן כמו תמיד, מסדר ומסתדר. היא מגיעה כשהיא מגיעה. לא מאוחר מדי, אבל אף פעם לא בזמן.

הדלת נפתחת, ההתרגשות תמיד בשיא ברגע הזה, אני לא יודע למה.

היא לא לבד הפעם. יש איתה עוד מישהו, הם מדברים קצת וצוחקים לעצמם. הוא נעצר כשהוא רואה אותי.. על הברכיים, ערום. אין פה הרבה מלל.. יש פה הרבה יותר מבטים. העיניים שלו בשלה, שלה בשלי.. העיניים שלה אומרות הכול, שלי אומרות בחזרה.

העיניים שלה אמרו, כן, זה מה שאתה תעשה.. העיניים שלי אמרו, כן גבירתי. העיניים שלו אמרו לה אני יכול? העיניים שלה אמרו לו בחזרה בבקשה..

הוא נעמד מולי.. שחצן כולו.. ולא זז. קרוב אליי כל כך, אני לא יכול לזוז משומה. הוא מעיף לי סטירה. עוד לא חטפתי סטירה מגבר, העוצמה שונה לגמרי. היד קשה הרבה יותר. אין פה עדינות.. אני מתעשת ופותח לו את הרוכסן… פה כבר מתחילים לדבר יותר.. 

״הכלבה שלך לומדת מהר״ הוא אומר לה.

אני נפשיל לו את המכנס ואת התחתונים. הזין שלו כבר קשה וחצי עומד.

הוא גדול.. משמעותית גדול משלי, אבל גדול באופן יחסי להרבה.

הוא טיפה משפשף אותו עם היד מולי. מחזיק אותו ותופס לי בשיער.

״שמעתי שאת יודעת למצוץ טוב״ הוא אומר בזלזול.

המשך יבוא..?

שפיך זה דוחה.. בעיני. זה מגעיל אותי ברמה של ריפלקס הקאה. יש לזה מרקם מוזר וטעם מוזר ביותר..

ואני רוצה להתרחק מהדבר הזה כמה שיותר.. אבל נשלט טוב מנקה אחריו, אפס מושפל מלקק אחרי שהוא גומר. אז מה עושים? יש פה מלכוד, יש פה בעיה. יש דיסוננס מטורף בין מה שאני רוצה להיות ומה שאני רוצה להיות בשבילה לבין מה שאני יכול לעשות בפועל. אז זה גבול? זה לא גבול? גבולות זה מבאס.. אבל הם לפעמים מתבקשים.

מה אני אוהב בלהיות נשלט.. 

אני אוהב להרגיש אפס. אני אוהב לדעת שהיא מעליי, היא מחליטה, היא זאת שצריכה להיות מעונגת, להנות. והיא יודעת את זה. 

אני אוהב להיות מושפל. לדעת שאני לא גבר מספיק בשבילה, ולעולם לא אחשב לכזה. גברים אמיתיים מזיינים אותה. לי היא תיתן ללקק, כמה שהיא רוצה, איך שהיא רוצה. היא תיתן לי ללקק לה את התחת, כי זה מה שאני שווה.

אם אני אעשה עבודה טובה היא תגיד לי שאני כלבלב טוב.. אם לא היא תיתן לי סטירה, או כפכוף.. כדי שאלמד, כדי שאבין את המקום שלי.

היא תיתן לי הוראות איך לעשות את מה שהיא אוהבת, או רק מה שישעשע אותה.. היא תוציא עליי את העצבים של היום. היא תקטין אותי ותוריד ממני את הגבריות שלי.. לגברים אמיתיים יש זין.. לגברים אמיתיים מגיע לזיין אותה, אפסים כמוני יכולים לגמור מולה.

אפסים כמוני נועדו לשעשע אותה, לשרת אותה, לא יותר מזה.. אפסים כמוני הופכים לזונה בשביל מישהי כמוה.

אני לא מבין אתכם "אנשי הקיץ"...

מה אתם אוהבים בדיוק? את הלחות? את השמש שמכפכפת לך את הראש כל הזמן?

אין על הקור הכייפי הזה.. אין כמו רחובות נקיים אחרי הגשם..

אין מה להשוות.

החורף שולט, הקיץ מגעיל..

מה אתה עושה בתור נשלט כשכל מהות הפנטזיה היא "שלא תהיה לך ברירה"? "שיכיריחו" אותך? ישפילו אותך..?

אתה רוצה למצוא לך מישהי כזאת אבל עצם החיפוש כבר גורע מהפנטזיה.

עצם זה שחיפשת כבר מוריד מהעוצמה.. 

אתה לא יכול להשפיל את עצמך.. אתה לא יכול להכריח את עצמך. אתה לא יכול לבקש "תכריחי אותי".

מלכוד 22.. אחת המלכודות הקשות שיש.

כמה דיסוננס יש בך במצב כזה.

כמה רחוקה הפנטזיה באמת ממימוש..?

מחשבות של בוקר חורפי

לא יודע איך זה אצל כולם.. 

אצלי הצורך להישלט הוא כמו כפתור של ווליום..

הוא אף פעם לא על "מיוט" אבל לפעמים הוא על 1 ולפעמים על 10..

10 יכול להיות לימים שלמים..

ימים שבהם הבטן מתהפכת מבפנים.. בועטת בך..

נרקומן?

אני אוהב אותו על 3.. 

3 זה טוב.

3 נותן לך להמשיך את היום..

היום זה לא 3...