לאנשים יצירתיים שאינם מתפשרים על בינוניות ,העולם הזה, הוא אינסופ אפשרויות, רעיונות, חוויות, צבעים,ריחות וטעמים.
עולם של רגשות ותחושות הנעות לרוב בקיצוניות על ציר החיים.
אין בו רגע משעמם או בינוני.
תחושות הגוף נעות בין מתח גבוה לרפיון מוחלט בין מחשבות קשות לשקט אלמותי,
בין מלאות מפוצצת, לבין ריק תהומי ללא תחתית.
היום הוא יום בו הכאב בין הלב לסרעפת עולה על כל תחושות הגוף השונות.
כמו בוקס חזק שאינו מרפה לרגע.
כמו בלון גדול מימדים,מלא בעופרת יצוקה ודמעות קפואות שיושבות שם ואינן מרפות.
כל זה כיוון שגמלה החלטה בליבי להפסיק את כל החצאי קשרים של זרעונים שאינם מפרים, ושחגים להם שם מסביב כבר תקופות ארוכות, ממלאים לא ממלאים .כאילו שם אבל לא.
ממש ממרגיש כמו גמילה מתמכרות בינונית ביומה הראשון.
כשהחרמנות בשיאה, מחליטה לקחת הפסקה..להתנזר מכל קשר שנוכח באשליית הוירטואל.
לוקחת חודש שבו אחזיר את האנרגייה פנימה, דווקא כשהאנרגייה מבקשת להתפרץ החוצה במלוא התפארת.
מאסתי בלאונן על גברים מאוננים.
מאסתי בלהתפשר על הכמעט,
בא לי להקיא מקרבי את הבינוניות הזו שמועררת בי סלידה עזה .