מחר יום הולדת. חשבון נפש קצר. איזה שנה מטורפת!
איך מסכמים שנה של כל כך הרבה חוויות רגשיות.
7.10
התחיל בבוקר פסיכי. הבן שלי וזוגתו. שרדו את הנובה.
מצד שני הבן הגדול. פתח מסעדה איטלקית.
דיסוננס מטורף של החיים!
ניסי ניסים🙏🤍
ובאותו היום פרידה סופית מהקשר הפוצע. ככה שיתווסף "לכייף".
הרבה כאב. הרבה דמעות. התקפי חרדה. שרק בדיעבד הבנתי.
שיחות עם פסיכולוגית.
ושוב גילוי הכח שתמון בתוכי.
לבנות מחדש את הסנטר שלי.
חצי שנה של התבוננות על ה"לבד". וההבנה שלבד או בדידות היא תחושה! וזה רק לרגעים.
התחברתי איליו. ללבד. ואפילו נהנהת ממנו.
כי אני מוקפת בכל כך הרבה אהבה. הערצה. השראה.
של חברות טובות. כח נשי מעצים מפרגן. שרק מבקשות להיות לצידי ולספוג את האומץ בלחיות בחופש פנימי.
אהבה של 2 בנים ונשותיהם.
שאני מודה כל יום על התקשורת וחברות איתם🙏🤍 מימוש לאמא האותנטית שאני.
לקוחות שמקבלות את הנתינה והאהבה שיש בי (מימוש) ומחזירות פרגון ואהבה כי ככה זה.
ההתמדה באימוני ספורט שלי. שלוש אימונים בשבוע. כבר שלוש שנים. מיום ליום חזקה יותר מסוגלת יותר בטוחה יותר בגוף.
נסיונות למצוא את הזכר המדוייק... כנראה שזה אך ורק מסתדר בדמיון.
ואז היא הגיע נשלטת בוסרית. שממש ממתיקה עבורי את טעם המר שנשאר מזו שלפניה. שהופכת אותי לדומית ממומשת!
ובכל זה. הכאוס שעדיין מרחף חטופים שעדיין לא חזרו. טרללת בעיצומה. שגרת מלחמה הזויה.
כי אין טוב בלי רע. אין אור בלי חושך. הדואליות בחיים!
אז האני מאמין שלי. להתמקד בכאן ובעכשיו. המצפן האישי שלי. נעים לי? לא נעים לי? לפרגן ולהרים למי שאנחנו פוגשים. לדעת שאנשים מסוימים. כבר לא מותאמים לנו. ולשחרר אותם... זה מפנה מקום לנשמה חדשה להיכנס.
כל מה שאני מבקשת לשנה הקרובה עוד מכל הטוב🙏🤍
S👠
