בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כשזה שם זה קיים!!!

החיים האמיתיים כמו שהם בלי משחקים ...
לפני 14 שעות. 8 באפר׳ 2020, 16:10

 

חג פסח לא שגרתי. 


הגעגוע למגע, חיבור וחיבוק הוא מורגש אצלי חזק ככל שעוברים הימים.

מאחלת לאוהבי לקוחותי משפחתי ולכל אדם באשר הוא חג שמייח. המילה חירות הופכת להיות המשמעותית תרתי משמע השנה.


וראו זה פלא. השנה הסתפקנו במועט אפילו בצנעה כל אחד ספון בביתו.

בלי מתנות מוגזמות. בלי חו"ל. בלי הוצאות מיותרות. אפילו בגדים חדשים פחות נחוצים. כולם עומדים בתור לסופר בלי לצעוק בלי לצפור בלי למהר כי אין לאן.


זו מציאות חדשה שנכפתה עלינו בני האדם. השרדות ובריאות נהיו בסדר עדיפות ראשונה. ובמלוא הכוונה.

באופן אישי כולי תקווה שנלמד מהשיעור שמתרחש מול העיניים כל אחד את החשבון שלו עם עצמו.

הלוואי ותהיה יותר ענווה יותר צניעות קצת פחות ניקור עיניים פחות צילומי מסעדות ארוחות חוויות. תנשמו את החוויות בתוכם ותנצרו אותם לעצמכם ולאהוביכם הקרובים.

ודיי להשוות את עצמכם לאחרים כי אתם הכי טובים כמו שאתם. ואם רוצים להשתפר זה רק לעצמך!


ירדתי לקטוף חרציות צהובות פשוטות ומחייכות.
אוהבבבבת מלא ❤👄❤

 

לפני יומיים. 6 באפר׳ 2020, 22:07

 

 

 

 

 

 אחרי ימים ושבועות של הסגר

גם אופטימית שכמוני, שרואה את הטוב בכל דבר

זו שמעודדת את כולם.

לרגעים נשברת, יש עצבות שעוטפת את האויר.

מכירה לא מעט אנשים בודדים שחיים ככה גם בלי הקורונה. ובימים האלה הבדידות שלהם גדולה יותר. החג הזה מעצים את התחושה הלא נורמלית. בכל הסרט שהיקום הפיק לנו. 

הים קרא לי כבר כמה ימים היום נכנעתי וירדתי לחוף חלצתי נעלים ושחקתי עם אדוות הגלים. 

הרעש והעוצמה של הבריאה. המליחות שהגיע לאפי. פתחתי את ידיי לצדדים והיתה לי שיחה צפופה עם הבורא. 

שחררתי דמעות הודתי על הקיים.

 

nullnull

לפני שבוע. 31 במרץ 2020, 2:08

 

האויר מהחלון מלטף התקופה הכי כיפית בשנה האביב....

 

היום טיהרתי את הממלכה שלי עשיתי ערב רומנטי עם עצמי.

 

מצעים נקיים.,נרות, יין לבן קר ופייסל.

כל כך הרבה אהבה. לקוחות שדואגות. חברות שכותבות מכתב אהבה. ללא קשר לזוגיות.

מתעוררת לרגע
כמו מתוך חלום
והנה
את שם..
כמו מלאך קטן
באת לי פתאום
לתוך חיי
בסערה כבשת
כל חלקה קטנה וגם גדולה
כי אין מילה
קטנה כגדולה
לתאר את זו האהבה!

בוקר נפלא למלאכית
תודה שאת כאן בחיי
תודה שאת חלק ממני

אהבה נקיה כנה פתוחה מפרגנת.  חברות נדירה. חצי שנה אבל מרגישה שאנחנו מכירות שנים. 

 

המילים שלך תמיד כנות.

 

לפני שבוע. 26 במרץ 2020, 11:06

מקלחת טובה על הבוקר.

יוצאת עטופה עם מגבת למרפסת מול הנוף הירוק...

השמש של הבוקר מלטפת את גופי עוצמת עיניים אוזניות באוזניים ומתמסרת למדטיטציה....רואה ומרגישה עדויות. כמה כייף. עבודה של שנים עקביות נותנת תוצאה אמיתית.

 

תודה ליקום על כל המתנות כולל הוירוס החמוד הזה. והאהבה שאני מקבלת ויכולה לחלק בשפע.

 

לפני שבועיים. 25 במרץ 2020, 19:17

אשמח לקבל תשובה... 

אני באמת נחשבת לאישה סובלנית וממש נחמדה.

אבל יותר מדי בלה בלה והסברים.

לרוב אני עונה פחות מתאים לי. תודה ובהצלחה.

ועוד הודעה ועוד ועוד חפירות. כפתור החסימה לאחרונה בשימוש יתר. 

 

 

 

 

 

מדוע הנשלטים לא מוכנים לקבל סרוב....הדחיה מגרה אתכם?🤔

לפני שבועיים. 21 במרץ 2020, 10:49

 

התעוררתי מוקדם

הגשם מקשט את האוויר...ריח החמין בכל הבית. שבת משפחתית לצד הקורונה.

התפתחות תודעתית. והעמקה בעצמך את מחזקת הרבה בידע ובהכרות עם עצמך.

ואני מבינה כמה זה לא מובין מאיליו. החקירה הזו. ההכרה במי שאני ולעוף על עצמי. ולבחור באנשים חדשים. ולנתק מאנשים שכבר לא מותאמים לי. ולתדר שלי.

כאלה שהאנרגיה שלהם מרוקנת. אנשים שבכל דבר רואים שלילי כאלה שעייפים על החיים. ורק רוצים להיות בסביבתי. ואני מבינה מדוע אישה אופטימית שמחה גם שרע וגם שקשה. תמיד מסתכלת על חצי הכוס המלאה. לארגית באופי בנתינה בנוחכות.

לא מאשימה אף אחד במצבים. מסתכלת מה למדתי או במה שגיתי.

כבר אין פחד מהלבד כי יש עולם כל כך מלא בעצמי. לא זקוקה לחיזוק מהסביבה. למרות שתמיד יש.

ולכן ממוקדת ומדוייקת את מי להכניס לתוך חיי ואת מי להזיז מדרכי. בלי רגשות אשם. כי מותר לי לבחור היכן שטוב לי ולצד מי שנעים לי.אנשים לא משתנים בטח לא עבור אחרים.

אולי מול עצמם. את יכולה לבחור האם להישאר או לזוז. זה חופש הבחירה.

לאחר שיחת תובנות הבוקר עם חברה. אמרה לי "אישה יפה ונוטפת סקסאפיל, מגיע לך הכי טוב את נדירה!

עניתי לה לגבי הבחירה. לא משנה האם זה זכר או נקבה משנה הנשמה ומה שמרכיב אותה.כי שאלתי את עצמי שאלות. את בררנית מדי? קשה מדי? לרוב לאחר שיחה או התכתבות לא ארוכה, החלפת תמונות אני זו שדוחה הצעות או קשרים.

כי הגעתי למקום של ערך עצמי גבוה! את יודעת, שאת יודעת. ומגיע לי את הכי טוב!! ולא פחות!

ואני מאמינה שמה שתואם בדרך אלי.

 

אז מתוך מציאות החדשה שניכפתה עלינו וירוס הקורונה.

הקושי של להיות סגורים במקום הכי בטוח שלנו הבתים. רובנו שהתמכרו לרדיפה להשיג עוד ועוד והפחד משעמום. תלמדו להנות מהפשטות להיות בנוכחות. וזה לא לשבת בספה מול הסלולר או המחשב. זה להסתכל בעיניים ולהיות קשובים גם הילדים הכי מעצבנים. תחקרו את התם שלהם.הסקרנות שלהם. שאנחנו איבדנו מזמן.לשכב במיטה או על הרצפה לשחק להשתולל לחזור קצת לילדות וליצירתיות של כל אחד מאיתנו.ואולי בקשרים תקועים עם בני הנוער שלכם. או בזוגיות המזוייפת. להיות מספיק אמיצים ולא להתעלם "מהפיל" שיש בחדר. שיחת נפש עם בן משפחה קרוב מלמדת אותנו המון!!!

 

 

 

שבת מענגת חברים

 

לפני 3 שבועות. 18 במרץ 2020, 11:29

כבר הרבה זמן שאני אומרת שהחיים לא שפויים במרוץ לפסגה הטרוף לאן כולם רצים?

מה פאקינג אנחנו משיגים במרדף ומאבדים את מהות החיים של ערכים אהבה נוכחות?

אני באופן אישי עומדת מהצד ומחכחת את ידיי בהנאה לכל המתרחש. כי הכל מדוייק לנו. 

הטיפולים מבוטלים אבל מתקשרת כל יום לכמה לקוחות ומבררת על מפלס החרדה. ובאורך פלא מצליחה במילים בדרך החיים להרגיע.

התמודדות עם הילדים היא חדשה לנו במקום להיות מתוסכל תהיו חלק מרוח השתות שלהם תנסו להסתכל ולבחון מהצד את ההתנהגות שלהם. 

משהו שקיבלתי מהממם:

כשאומרים את האמת... אף אחד לא מאמין... כשמשנים את העובדות... כולם מאמינים...

כשאוהבים מכל הלב... מתביישים להצהיר אהבה... אבל כששונאים מישהו... מתגאים בקול רם...

כשעוזרים לזולת... אף אחד לא מעריך... כשמתעלמים מכולם... רודפים אותנו...

כשמצליחים... לכולם יש ספקות איך הצלחנו.. כשנופלים... כולם צוחקים עלינו איך נפלנו...

כשחיים את האושר... כולם מופתעים... כשהחיים שלנו מלאים בעצב.. אף אחד לא שואל...

הפכנו להיות חברה פסימית... מאמינים למי שאינם שווים... ומחשידה כלפי שומרי אמונים...

הפכנו להיות חברה אשר רוצחים בה את אלה שאוהבים את החיים... ושורדים אלה שיורים ורוצחים...

הפכנו להיות חברה שלועגת במורה... ומעריכה את מוכר הסמים...

הפכנו להיות חברה שלא קוראת... לא לומדת... מה שחשוב זה החומרה.. והאדם... אינו קיים... חברה שקבעה מחיר גם על חייו של אדם.. חברה... אשר בה הרצח תחביב... והחיים בידי כנופיות עבריינים...

זרקנו את העקרונות והערכים... רדפנו אחרי הדולרים והרכבים המפוארים... בונים את ההצלחות שלנו על הריסת האחר.. ולאו דווקא על המאמצים שלנו... למי שיש פרוטקציה כל הדלתות פתוחות... ולמי שיש כשרונות... זורקים לסוף... חברה שהבכירים בה מושחתים... והפשוטים בה מסתפקים במועט... חברה שבה הבן נוזף באמא ובאב... ומצדיעים בה לגנב...

הגיע הזמן להתעורר... להציל את מה שאפשר... לחזור לאדם שבתוכנו... לחזור לעקרונות ולערכים ההומניטרים... הגיע הזמן להתאחד להפסקת המלחמות החומריות בעולם שמשלמים את המחיר שלה הם הילדים... הזקנים וחפים מפשע... הגיע הזמן להיות ביחד בשביל לשרוד... ולא להתפזר ואז לא נוכל לחיות....

אדהם זיאד ערא

לפני חודש. 28 בפבר׳ 2020, 20:33

היא יזמה טיול בטבע. ביום שישי מסתמן שהיומן פנוי הילדים בעיניינם...

אספה אותי. הכנתי סנוויצים מדוגמים כמו שאני יודעת...

אמרתי לה שתדאג למזרנים, כרית יין וגויינט.

אנחנו הולכות לשכב מתחת לעצים...

 

נסענו לאזור יוקנעם. נחל השופט. בדרך צבעי הטבע הטריפו ומוזיקה נעימה התנגנה...

נכנסנו ליער נסענו בתוך היער מלא רקפות כלניות והריח של הטבע חמצן טהור....

 

מצאתי פינה מתחת לעצי אורן היא פרסה את המזרנים והכרית פתחה את היין. אמרתי לה לכי תעשי סיבוב תני לי 5 דק לעשות מדיטציה.

היא אמרה לי גם אני רוצה.

עוד מעט אני יעשה לך מדיטציה. עכשיו לכי!

השקט. הציפורים. השמש ביצבצה מבעד הענפים.  לקחתי כמה נשימות עמוקות. מוזיקה הודית שקטה... 

 

ואז היא באה ואמרה עכשיו תעשי לי אמרתי לה לכי לגזע העץ ותשימי את הידיים. נו את והשטויות שלך.... יאלה בלי דיבורים את יודעת שבסוף הכל יקרה אז יאלה בלי דרמה.

היא הלכה לגזע קמתי לכיונה אמרתי לה עכשית תכופפי ואת הרגליים תפסקי.  יופי, הבנת נכון, דוגי לא על הבירכיים. ואני פותחת לה תמיכנס. והיא מוזיזה את היד.

שחררי ממני. ושימי תידיים על העץ. הורדתי לה את המכנס והתחתון עד הבירכיים.

אמרתי לה עכשיו תוכלי לצעוק כמה בשבא לך... והיא מה את משוגעת? יבואו אנשים. יופי יהיה להם מעניין.

אני מעבירה אצבע. בודקת את המצב הפעם הרטבת מהר ואני מחדירה לה עמוק שני אצבעות. פסקי עד המקסימום מרימה לה תתחת ומזיינת עמוק עם 3 אצבעות. והיא צועקת שכואב שאפסיק. הפסקתי שלפתי את האצבעות ואז שמעתי אותה נאנחת והתחלתי ספנקים התחת שלה האדים טוב טוב.

הצמדתי אותה לגזע שהיא עם הגב והתחת החשוף שלה. 

אמרתי לה שאם תפריע לי היא לא תגמור!

משכתי לה תשפתיים.  והחזקתי את הדגדגן אמרתי לה הוא נפוח ומוכן שיפשפתי לה עם כף היד והאצבעות בפתח.  והיא בכמה דקות התחילה להתכווץ ואז הוזזתי את היד.

נתתי לה להתפתל. והיא. את מטורפת מה את עושה לי? אמרתי לה את רואה את השולחן פיקניק? והיא נו? שימי עליו את המזרן ושכבי ותרימי את הרגליים אני רוצה שהכוס שלך מולי והחור פועם ומחכה לאצבעות שלי... 

היתה זריזה השרמוטה מזגתי יין והדלקתי את הגווינט...נתתי לה שאכטה והאצבעות בתוכה.  והיא רטובה מגיע אליה עמוק משחקת לה מבפנים היא גונחת כמו כלבה פצועה... אמרתי לה את גומרת בלי הדגדגן. אמרתי לה תצמידי את הבירכיים לפנים רוצהנאותך פעורה ידעתי שהיא על הקצה.

זינתי אותה חזק היא צרחה והרגשתימאותה מתכווצת ומפמפמת על האצבעות שלי. והיא מבקשת דיי יא מטורפת אמרתי לה קדימה עוד אחד.

והיא. אני לא יכולה אמרתי לה ברור שכן כמו שאת אוהבת שאניקורעת אותך ובשניה זה עלה שוב והפעם שהתכווצה יצאתי ממנה.

הלכתי לשתות עוד מהיין וכמה שאכטות... אמרתי לה, עצמי את העיניים ותקשיבי לציוץ הציפורים.

בדרך חזרה היא אומרת לי את פשוט מטורפת סוטה ובת זונה. אמרתי לה מודה באשמה.

 

 

 

 

מה שנקרא חיה תרגע. כי מי יודע מה יהיה מחר? 

 

לפני חודש. 25 בפבר׳ 2020, 14:25

קיבלתי ואני חייבת להעלות גם כאן. כי כמעט כל אחד בתחושה הקורבן או היה שם. עד שאתה מבין שרק אתה אחראי בלבד להיכן שהגעת.

 

הדרך לאומללות, הדרך לשמחה / החלק היומי / סיון רהב-מאיר:

משנכנס אדר מרבים בשמחה, והוא נכנס היום. הפסיכולוג היהודי-אמריקאי ד"ר סול הרציג כתב מאמר נוקב ושמו *"6 דרכים פשוטות להשגת אומללות"*. לדבריו, אלה האסטרטגיות הכי בדוקות ומנוסות כדי לא להגיע לשמחה:
1. *היצמדו לזכויות*. תמיד תרגישו שמגיע לכם, שהחיים חייבים לכם, שנולדתם כדי לקבל. חפשו תמיד אי צדק בכך שלאחרים יש ולכם אין, ואל תסכימו לשום ויתור או פשרה.
2. *הכול אישי נגדכם*. צאו תמיד מתוך הנחה שהכל נעשה מתוך כוונה רעה. נסו תמיד למצוא כוונות זדון, וקיפצו על כל הזדמנות לראות זאת כהוכחה סופית שאתם לא חשובים לאחרים.
3. *התמקדו בבעיות*. אתרו את כל הבעיות שלכם ותחשבו עליהן תמיד, טפחו בעצמכם את הגישה שאתם לא יכולים לעשות שום דבר אחר עד שכל הבעיות הקודמות ייפתרו.
4. *נפחו כל דבר*. אל תשמרו על פרופורציות, נסו לטפח חשיבה שלילית ביחס לכל תקלה ולהעצים אותה, בלי כל יכולת חרטה או מחילה.
5. *צפו לקטסטרופות*. חשוב לזכור שדברים איומים ונוראים עלולים לקרות בכל רגע, ולתת לדמיון להשתולל – מחלות, אסונות, פיגועים, אל תתנו לשום דבר להפתיע אתכם. היו דרוכים.
6. *אל תכירו תודה*. התייחסו לכל מה שקיבלתם בחיים כאל מובן מאליו, בלי להודות למי שגרם לכך.

עד כמה אנחנו מאמצים את העצות האלה, בלי לשים לב? שיהיה חודש אדר טוב, חודש שמח.

לפני חודש. 19 בפבר׳ 2020, 11:21

 

מי שמכיר אותי יודע כמה אני אמפתית וסבלנית משתדלת לענות לכל אחד בנימוס ואם יש לי זמן מנהלת שיחה....

אבל מכאן וישר לצפות להכנס לקשר אין הגיון.

אם בפעם הראשונה זה לא עבד ולא זרמה שיחה זה לא יקרה גם אחכ.

אז אם אמרתי שאני לא בעניין. כבדו קצת כבוד עצמי תודה ושלום. תפסיקו לחפור למה? ומה הסיבה? ואז לקבל מטר של השמצות אם לא עניתי לרוחכם... 

 

על כל מי שלא רוצה יש הרבה יותר אשר כן ירצו!!!

 

לא מחפשת נשלטים בכל צורה ואופן לא מתלבשות לא מתרפסים לא נהגים לא מנקים לאאאא.

 

אם אתה גבר!!! ולא ילד!!!! חכם שנון חד מעניין יצירתי אלפא ונראה טוב. אני כאן!!!