רוך וקושי

לפעמם בשעות האלה של הערב אני פוגשת את עצמי

וזה לא פגישה נעימה ככ למען האמת

אני בעיקר מתגעגעת

לא ממש יודעת למה

אבל זה רגש שלא רוצה לעזוב

אולי זה לא געגוע אולי כמיהה

אולי כיסופים...

למשהו שכנראה היה פעם

אבל מה זה?

ואז יש את החוויות הנוראיות האלה 

של כאב נפשי מציק ולא נגמר

ואני ממחזרת אותו שוב ושוב

אולי זה געוגוע

ואולי סתם יש בי ערגה.