ועכשיו שאני במקום חדש
אני רואה כמה אני טובה
כמה לא הערכתי את עצמי מספיק
כמה חשבתי שאני לא מסוגלת
פקפקתי ביכולות שלי
ביכולת ההתמדה
ברעב שמנחה אותי להתקדם
ועכשיו כשהגעתי למקומי
מרגישה כמה אני רוצה יותר, הרבה יותר
כמה אני גדולה
שחצנות? שיחשבו, שיגידו.
אני אומרת - יכולות שלי לעומת השאר
אובר קוואליפייד.
קשה להכיל אותי, יודעת.
קשה לרמות אותי, הניסיון משחק תפקיד
היכולות שלי בולטות
אני יודעת, כן
זה לא אשמתם, זה מי שהם
אני כאן לא מזמן, ומרגישה שחייבת להמשיך לנוע
לחפש השראה
למצוא מקום בו אתאים ככפפה ליד
כי פה, זה לא המקום
יודעת שזה תחנת מעבר למשהו גדול יותר
עוד לא ברור איך
אבל ברור מה
מצחיק או עצוב באותה מידה לחשוב שנלחמתי לברוח
כדי להגיע לכאן
ועכשיו כשאני כאן
רוצה לחזור לשם
אבל רק כשהגעתי, הבנתי.
לעזאזל, כמה החיים קשים
ובאיזו פשטות הכל התבהר
באיזו מהירות הכל התהפך
לא מבולבלת, מדויקת.
תמשיכו להחמיא ולהתפעל, זה רק נותן לי כח להשאיר אתכם מאחור.
